תרכה

את מצותי דוקא זה גורם להמשכת אני בחי' הכתר שרש המצות אל בחי' הוי' כו' וזה ע"י חוטי הלבן שהם בחי' חג"ת דאצי' אריה שור נשר דמרכ' שהוא בחי' שמחה דכתיב עבדו את ה' בשמחה וגו' דהיינו להוסיף אורות באצי' עצמן שאין שם בירור כנ"ל והם נמשכים ממוחין דאימא, אבל התכלת שנמשכים מאבא דאצי' הוא בחי' הביטול בתכלית ורק שנפל למטה מכולן שהוא בחי' רגלא רביעאה דכורסייא פני אדם תתאה מפני שנעוץ תחב"ס דוקא וסופן בתחלתן דוקא כנ"ל.ד) והנה ביאור ענין גדיל ופתיל וארז"ל נוי תכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף הענין דהנה פי' וענין מרכבה שהוא למטה מהרוכב עליו ועכ"ז כחו גדול להעלות את האדם למקום שלא הי' יכול להגיע בעצמו וזהו מפני ששרש פני אריה פני שור כו' הוא מעולם התהו ולכן והחיות נושאות את בחי' אדם דתיקון כו', אך א"כ איך הוא זה במרכבתא עילאה דאצי' שהוא בחי' תיקון, אך הוא ג"כ כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא לכן יש בכח מרכבתא עילאה שהוא בחי' חגת"מ דאצי' להעלות בחי' אדם קדמאה שהוא חכ' כו', וכן בנפש האלקי' יש כח במדות שבנפש להעלות ולהגביה את בחי' ההתבוננו' מצד ששרשן במדות שלמעלה מהשכל של הנפש כמ"ש כ"ז במ"א באריכות והמדות שלמעלה מהחכ' הם הנק' טורי חשוכא והם הנק' ג"כ בהמה רבה ושם בחי' ההתכללות ביתר שאת גם מבחי' מדות דמרכ"ע ומצד ההארה שנמשך משם במדות שלמטה מהחכ' נעשה בהן ג"כ התכללות יותר, וזהו ענין הגדיל שהד' חוטין נעשו דבר א' ממש משא"כ בפתיל הן בחי' ד' חוטין כ"א מהות בפ"ע רק שאינן פרודות ממש כמו הכנפות, והיינו כי כל זמן שהמדות מכוסים ביחד אין נק' גדיל ששם כלולים יחד ולפי שיסוד אימא מסתיים בשליש עליון דתפארת לכן הוא שליש גדיל כו' והיינו בעוד המדות כלולים בתוך הדעת וההתבוננו' שם כלולים אהוי"ר יחד ונק' גדיל אלא שאינן בגילוי כ"כ באדם ואח"כ כשבאין בגילוי בלב הם כל א' בכלי בפ"ע וזהו שני שלישי ענף, וצ"ל ב' הבחי' כמ"ש וידעת כו' והשבות אל לבבך כו' וזהו שליש גדיל ושני שלישי ענף.

ה) והנה עד"ז יובן ג"כ ענין ר"ה שהוא בחי' יראה קבלת עול מלכות, אמרו לפני מלכיות כו', זהו בחי' תכלת אך הנה בשרשו בחי' זו גבוה מהלבן כנ"ל (וגם עמ"ש במ"א עפמ"ש שחורה אני במל"ת שהם בחי' שחורות כעורב ואעפי"כ ונאוה יותר מבחי' ושער רישא כעמר נקא שהם מ"ע ע"ש הטעם ולכן יובן כמו"כ כאן כו' ולכן עיקר המשכת גילוי אור חדש למדת מלכותו ית' הוא בר"ה כידוע) וזהו בחי' שופר שהוא גילוי בחי' יר"ע שהשופר ממשיך בחי' חרדה כו' והיינו כי ענין יר"ת דאצי' שלמטה מהחכ' הוא בחי' מלכיות קבלת עול מלכות אבל ע"י השופר נמשך ג"כ יר"ע דאצילות כו', והנה תשר"ת הם כנגד אברהם יצחק ויעקב ודוד מלכא שהם ד' גוונין הנ"ל אך כ"ז הוא בחי' עומקא דליבא ופנימי' הלב שהאה' מבחי' ורב חסד והרחמים נק' רחמים גדולים כו' והוא למעלה גם מבחי' מרכבתא עילאה דאצילות, וע' בפע"ח בענין השופר דנז' ג"כ בחי' גיכ"ק מהחיך שנמשך משם לבחי' אחה"ע מהגרון כו' כי השופר הוא בחי'