תרכד

דאצי' נשפלת בבי"ע להיות ראש לשועלים כו' ואז היא מבררת בירורי נוגה המעורב טו"ר בבי"ע כמ"ש ותתן טרף לביתה כו' וכמ"ש מצמיח חציר לבהמה ונז' בזהר ע"ז אלף טורין כו' אכלה לון בהמה רבא בגמיעא חדא כו' שהם בחי' המלאכים המתבררים מבירורי נוגה שנק' חציר כו' הם נבלעים בבהמה רבה שהוא שם ב"ן דאצי' בחי' מל' דאצי' דאכלה לון בגמיעא חדא שהוא המברר אותן כו' כנ"ל ולכך נק' בשם תכלת דאכיל ושצי כולא היינו לברר את הרע דנוגה ולכלותו עד שיתברר הטוב בלבד כו', וז"ש הכנף פתיל תכלת כו' וראיתם כו' וזכרתם את כל מצות ה' פי' שע"י התכלת דציצית יזכור מצות ה' שהמה המצות דמל' דאצי' שנק' מצות המלך כו' דהיינו שע"י מצות המלך יברר בירורי נוגה לאהפכא מחשוכא לנהורא ולבער ולכלותו את הרע אבל בחי' חוטי לבן שבציצית שהם בחי' האש לבנה שלמעלה ע"ג אש שחורה בחי' חג"ת דאצי' דכתיב לא יגורך רע באצי' כלל ואין מצטרך שם לברר בירורי' כלל מאחר שלא יגור שם רע כלל כו' ע"כ בחי' קיום המצות הוא רק בכדי להוסיף אורות באצי' בלבד, וז"ש ועשיתם את כל מצותי דהיינו רק כדי להמשיך תוס' אורות באצי' כו' (כי אין מהצורך שם לברר בירורים מאחר שלא יגור במגורו רע ע"כ גורמים המצות רק תועלת זו שמתוסף אורות בגילוי באצי'), וז"ש עוטה אור כשלמה כו' דהנה כאשר מצטרך להמשיך השפע מן המאציל ב"ה אל הנאצלים אשר אין ערוך ביניהם כנודע, בלתי אפשר להתמשך זולת ע"י הפרסא המבדלת בין המאציל לנאצלים, ועליה נאמר ישת חושך סתרו שכאשר השפע עוברת דרך הפרסא אז יוכלו הנאצלים לקבל שמשתנה עי"ז למהות אחר (שנק' אור התולדה כמ"ש במ"א), וכן מאצי' לבריאה נמצא פרסא מפסקת בכדי שיוכלו הנבראים לקבל השפע דאצי' שכאשר היא בוקעת דרך הפרסא אז מתצמצמת ומשתנה למהות אחר ממש כמ"ש במ"א והוא מאחר שאין ערוך בין אצילות לבריאה (נמצא פרסא מפסקת בכדי שיוכלו הנבראים לקבל השפע דאצי' שכאשר היא בוקעת דרך הפרסא אז מתצמצמת ומשתנה למהות אחר ממש כמשנ"ת במ"א והיינו מאחר שאין ערוך בין אצי' לבריאה) שהמה נבראים נפרדים בע"ג כו' ע"כ א"א זולת הפרסא המפסקת כנ"ל. וז"ש וראיתם וזכרתם את כל מצות הוי' שע"י ראי' דתכלת יזכור מצות ה' שהם מצות המלך שהוא המלבושים במל' דאצי' כנ"ל ולכך נק' מצות ה' שמורה על שמהווה את הכל כו', אבל בזכירה שניה כתיב את כל מצותי שהוא בחי' המשכת אא"ס עצמו לכלים דנאצלים כו', דהנה ידוע שנר"נ יש להם כלים שמתלבש בתוכן אבל ח"י אין להם כלים שיתלבשו בתוכן כ"א הם בחי' מקיפים שלמעלה מהכלים כמו שנראה בנפש האדם משכן השכל במוח והמדות בלב כו' אבל הרצון אין לו כלי בגוף כו' שהוא בחי' מקיף כו' כמו"כ למעלה בחי' ח"י הם מקיפים שלמעלה מהכלי כו', וז"ש אני ה' דלכאורה אינו מובן דמשמע שידוע מי הוא הקורא אני כו' והלא למת"ב בעצמותו ית' כ"א מפעולתו ניכר שהוא מהווה את הכל כו' ומזה ניכר דאנת אשתמודע על כולא אבל עצמות א"ס אינו מושג ומהו אומר אני ה' כו', אך הענין הוא שאני הוא בחי' הכתר המקיף דיחידה כמ"ש אני ראשון ואני אחרון כו' והוא בחי' עצמותו ית' נמשך לבחי' הוי' שהוא בחי' נר"נ דאצי' האורות דאצי' המלובשים בהכלים ע"י מעשה המצות שעשיתם אתם