תרכא
ביאור ע"פ והי' לכם לציצית
ביאור ע"פ והי' לכם לציצית
הנה ענין עוטה אור כשלמה הוא דהנה כדי להמשיך האור והשפע מא"ס המאציל ב"ה אל הנאצלים אשר אין ערוך ביניהם א"א להיות אא"כ ע"י הפרסא המבדלת בין המאציל לנאצלים ועליה נאמר ישת חושך סתרו שע"י שהאור עובר ונמשך דרך הפרסא יוכלו הנאצלים לקבלה ולכן נק' הלבושים תיקונים וכמ"ש באד"ר ענין עד לא אתתקן כו' כי ע"י הלבוש יכולים לקבל האור כו' ואין הלבוש מעלים לגמרי ח"ו, וכן מאצי' לבריאה נמצא פרסא מפסקת בכדי שיוכלו הנבראים לקבל האור והשפע דאצילות שכאשר היא בוקעת דרך הפרסא אז היא מתצמצמת ועי"ז דוקא יוכלו לקבלה, והוא מאחר שאין ערוך הנבראים נפרדים ובעלי גבול לבחי' אצי' ע"כ א"א זולת ע"י הפרסא, וכ"ש שאין ערוך האצי' לגבי א"ס ב"ה ע"כ צ"ל פרסא לבד הצמצום הראשון להיות מק"פ כו', וזהו עוטה אור כשלמה היינו בחי' פרסא המבדלת ומסתרת את האור הנמשך מא"ס ב"ה שמאיר ע"י לבוש זה (ונק' ג"כ חשמ"ל העליון שלמעלה מאצי' כמ"ש במ"א בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר ולכן נק' בחי' זו בצלמנו כמו שבחי' צלם האדם נמשך מבחי' חשמ"ל שנעשה לבוש לנר"נ דז"א וכעד"ז בחי' חשמ"ל העליון שלמעלה מאצי' הוא לבוש לאא"ס ב"ה הנמשך ומתלבש באצי' ופי' חשמ"ל לשון חשות וממללות זה מורה על בחי' וענין לבוש הנ"ל כמ"ש במ"א) ואח"כ נוטה שמים כיריעה היינו בחי' התהוות ז"א דאצי' שנק' שמים אש ומים פי' שנמצא בו בחי' מוחין דאבא שנק' מים ובחי' מוחין דאימא שהוא בחי' אש בחי' גבורות, והיינו דאחר שעוטה אור כשלמה בהסתרות בהירות האור ע"י הפרגוד שבין המאציל לנאצלים אז יוכל להתצמצם האור בהכלים דאצי' לנטוע שמים שהוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.