תריח

מעדן כו' משא"כ בחי' מו"ס דע"ק אית קרומא דמחפיא על מוחא וא"א שיומשך להאיר בדרך נתיב ושביל כי אין ערוך בין המאציל לנאצלים ומו"ס דע"ק הוא בחי' תחתונה שבמאציל כו' ע"כ ההמשכה ממו"ס בחכ' דאצי' נמשך רק ע"י בחי' ושער רישי' כעמר נקי כו' שאין לזה ערך ויחוס לעצמיות מו"ס כו', אבא יונק ממזלא, וזהו ג"כ ענין ומותר האדם דאצי' מן הבהמה בי"ע הוא בחי' אין והחכמה מאין תמצא, כי הכל הבל שהשערה חלולה ובתוכה מלובש הבל מבחי' מותרי מוחין כו', ואעפי"כ ל"ב חוטי הציצית רומזים לל"ב נ"ח והיינו כי לאחר שנמשך הארה ממו"ס בחי' ושער רישי' כו' לחכ' דאצי' אזי נמשך אור החכמה להאיר למטה וזהו ע"י ל"ב נתיבות. ואפ"ל שלכן צ"ל חוטי הציצית שזורין כמבואר בטור וב"י בהלכות ציצית רס"י י"א, כי עצם הצמר קודם ששזור רומז לבחי' ההמשכה ממו"ס ושער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' אין, אכן מה שהוא שזור שיש בו אזי ממש יותר ובחי' יש זהו רומז לל"ב נ"ח שהן נמשכים בבינה ושם נמשכים בהשגה כו', קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה בגי' יש, וכמש"ל בפי' איש אלף יש אלף פלא מו"ס וממנו נמשך בחו"ב הנקראים יש כו', משא"כ ההמשכה שממו"ס לחכ' אין בו השגה כלל, וכענין ההפרש בין היו"ד ובין קוצו של יו"ד שהיו"ד שהוא עצם החכ' יש בו איזה ממש אבל קוש"י הרומז לכתר אין בו ממש כי הוא בחי' אין כו', ועד"ז ההפרש בין חוטין השזורין ובין החוט עצמו קודם ששזור כו'. עוי"ל כי כתר נק' יחיד, לית שמאלא בהאי עתיקא, משא"כ בחו"ב יש שורש חו"ג ע"כ השזירה שהיא מורה על התכללות חו"ג זהו שייך בחו"ב ולא בכתר, וזהו ענין שיר פשוט שיר כפול, שיר כפול בחו"ב ושיר פשוט בכתר, וזהו והי' לכם לציצית וברבות בא פט"ו ע"פ החדש הזה לכם הציצית נתתי לכם שנאמר והי' לכם לציצית כו', הה"ד יהיו לך לבדך, והיינו כי אף שמצד רוממות הא"ס ב"ה הרי נאמר כחשיכה כאורה כו' זהו בהמשכה חיצוני' להחיות העולמות שעז"נ טוב ה' לכל וכשנמשך דרך אחוריים, אבל ההמשכה הפנימיות שמאיר ע"י חו"ב זהו נמשך לכם וכמ"ש מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן כו' ע' בסידור, ועז"נ טוב ה' לקויו, וזהו ע"ד הנז' בזח"ג פ' אחרי דע"ז ב' בענין י"ה חיבורא דלהון במזלא תליא, ועמ"ש בד"ה החלצו בפי' שלום בפמשמ"ע י"ה, והנה איש ואשה יש י"ה ביניהם כו' לכן שרש יחוד זה זהו ע"י הציצית ששרשם מבחי' שער רישי' דא"א הנק' ג"כ מזל כו' כי מזל הוא כתר כמ"ש בפרדס בעה"כ ערך מזל ומשם נמשך כח ההשפעה מח"ע למטה כו' כנ"ל, וגם בחי' ואיש כי יקח אחותו חסד הוא המחברם, והיינו וילך איש מבית לוי שהוא יחוד או"א אשר אבא מלביש לחסד דא"א כו'. אך הנה המשכה זו מבחי' ושער רישי' כעמר נקי הוא צבוע בגוון תכלת שיהי' מכלה היש ויהי' היש בטל, שזהו תכלית הבריאה, ולכן תכלת ג"כ לשון תכלית, וזהו ענין תכלת דומה לים כי ים עלמא דאתכסי' שם הביטול ע"ד נוני ימא משא"כ בבחי' יבשה ומשם יפרד אלא שנמשך דם חלזון מהים שהוא להמשיך תכלת לכלות היש גם בבחי' ארץ אבל רק דומה לים, ועד"ז ים מל' דומה לרקיע ז"א ורקיע דומה לכסה"כ בינה כו' שם גילוי כבוד עילאה דלמעלה היש וכולא קמי' כלא חשיב והיינו ע"י ל"ב נתיבות חכמה עילאה גימטריא כבוד כו', ועמ"ש ע"פ מה ראו על ככה שבחי' הביטול דמה נמשך להם ע"י ככה כף הדמיון ע"ד תכלת דומה לים וים דומה כו' ואעפי"כ עי"ז ומה הגיע אליהם כו'.