תריז

ו) ועזח"ב תרומה קנ"ז א' בפי' כל בשר והמכוון שגם בבחי' בשר שהוא בי"ע שהם בחי' יש ונתהוו ע"י החשמל המפסיק בין אצילות לבי"ע ונק' בשר, ומשה אמר מאין לי בשר כו', הנה לע"ל יהי' לבשר אחד שיהי' בזה ג"כ גילוי אחד, וכמו בתחה"מ יהיו עצמות גידין ובשר וכמ"ש ברבות פ' בראשית פי"ד בעוה"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידים ועצמות אף לעוה"ב מתחיל בעור ובשר כו', נמצא לע"ל בתחה"מ יהי' ג"כ עור ובשר כו' ואעפי"כ אין בו לא אכילה ולא שתיה, והיינו ע"י והיו לבשר א' שבחי' הבשר יהי' בו גילוי אחד, וזהו ע"י היחוד עליון שע"י עסק התורה ותפלה ורמ"ח מ"ע רמ"ח אברים דמלכא שעי"ז נמשך מבחי' אש יו"ד בבחי' אש ה' שיהי' לבשר א' כו'. והנה ב"פ אש גימ' בתר וענין בתר זהו הרי בתר טורי דפרודא כנז' בזהר פ' ויצא, וע"י היחוד העליון דבחי' אש יו"ד ואש ה' נכללים באחדות וביטול כו' וכענין והר סיני עשן מפני אשר ירד עליו ה' באש דפי' עשן ר"ת עולם שנה נפש שנכללו בבחי' ביטול וזהו העשן כו', והנה בדור המבול כתיב לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר, רוחי הוא ההמשכה מבחי' אויר אור יו"ד בחי' א"א הנק' רוחא דכל רוחין בזהר ר"פ לך דע"ז ע"א שלא יומשך בחי' זו באדם דלעילא, מפני היות ממנו בחי' בשר שהוא שורש ליניקת החיצונים כמ"ש במ"א וע' זח"א פ' בראשית דל"ז סע"א ודנ"ח ע"א, אבל לע"ל שנאמר והי' לבשר א' אזי ונתתי רוחי בכם וחייתם כו', ונחה עליו רוח ה' רוח חו"ב כו' וכמ"ש במ"א, ומבחי' בשגם נעשה משגב בעדינו כו'.

ז) ומש"ע * אך הנה הארה והמשכה זו אשר בבחי' חכ' עילאה להמשיך בחי' ביטול למטה בעולמות הנבראים הוא מאיר ונמשך מלמעלה מאא"ס שלמעלה מהחכ', כן נת' בד"ה באתי לגני פ"ב בפי' אריתי מורי ובהביאור שם פ"ב כ' וכמו עד"מ הרב שצריך להסביר לתלמידו איזה שכל עמוק שמוכרח להיות שכלו בעצמו גדול יותר וגם בשעת ההשפעה מוכרח לעורר עצמיות שכלו להתייעץ איך להשפיע השכל העמוק להתלמיד שהוא קטן הרבה מהרב כו' ועד"ז יובן גם כאן בהנמשל שכדי להיות המשכת ח"ע בהמדות צ"ל מקור ההמשכה מלמעלה מהחכ' עכ"ל. וזהו ענין אל יתהלל החכם בחכמתו כ"א בזאת יתהלל כו' פי' בזאת זהו ההשפעה בחכמה תתאה לזאת יקרא אשה שצ"ל מקור ההמשכה מלמעלה מעצם החכמה, ועמ"ש כה"ג בת"א ר"פ לך גבי ה' דאברהם הוא דא עתיקא, ובביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השני פ"ג בענין נו"ה שהן העצה איך להשפיע ששרשן מהכתר, ועמ"ש באגה"ק סי' ב' ע"פ חגרה בעוז מתניה, ועמ"ש בביאור ע"פ ואתחנן ג"כ כזה שכדי שיהי' היחוד עליון צ"ל המשכה מהסתכלות דא"א, וע' ג"כ ביאור תורה צוה ומ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי דרוש השני בפי' והוא כחתן יוצא מחופתו, והנה זה ההמשכה מאוא"ס שלמעלה מהחכמה בחכמה זהו ג"כ מרומז בענין הציצית, יען כי המשכה זו אינו ע"י השתלשלות עילה ועלול כענין ההמשכה מחכמה לבינה שהוא ע"י ל"ב נתיבות ע"ד ונהר יוצא