תרטז
וכמ"ש ואל אישך תשוקתך כו' ואח"כ יורד אש שלמעלה דז"א כו' ואוכל הנשמות שנקרבו בה"ג שבמל' בבחי' מ"ד כו' דארי' הוא חסד כמ"ש במ"א וא"כ אותן הנשמות הוא בחי' רוחניות ומקור של הנשמות ולא הנבראים ממש, וזהו והיו לבשר אחד כי בדיבוק המ"ן ומ"ד יחדיו ישתאבו הנשמות דמ"ן בגופא דמלכא כו' ובזאת יתאחדו בתכלית היחוד (היינו יחוד אש ה' באש יו"ד חבור בחי' י"ה, והנה בשר הוא מיסוד האש אך בשר דנוק' זהו יסוד האש שבבריאה ע"ד שרפים רשפי אש כו' ועז"נ לא באש הוי', משא"כ בחי' בשר שלמעלה מאצי' בחי' יסוד האש שבבחי' ביטול כענין אש יו"ד ובשר הוא חשמ"ל חיות אש ממללות והרי יש חשמ"ל באצילות וכשיוכלל הבריאה באצי' זהו לבשר אחד, וכמ"ש סד"ה והי' מדי חדש בחדשו פי' יבוא כל בשר להשתחות דהיינו עליות י"ב בקר דבריאה שהם הנק' בשר בשרשן י"ב גבולי אלכסון דז"א דאצי' וזהו ענין ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו' ולכן יבא להשתחוות השתחוואה הוא ביטול ממש וכמ"ש סד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול בפי' להשתחוות בהר הקדש בירושלים), ועי"ז יומשך אח"כ בהתהוות הולד הנוצר מהם באחדות משותפות דוקא כי הולד יש בו מן האב ומן האם יחדיו מעורבים כו' כידוע (וע' בזהר ויחי דרמ"ה) וסיבת השפע בולד באחדות כזאת הוא מפני שהי' תחלה יחוד המ"ן עם המ"ד בתכלית האחדות כו' וזהו לבשר אחד ופי' אחד מה שהי' נפרד מתחלה ואח"כ נתייחד כו' וכמ"כ מאחר דמה שנחסר במ"ן נשלם ע"י המ"ד נמצא שבין שניהם אינו אלא גוף א' (כי דו"נ הם תרין פלגא גופא ועמ"ש ע"פ אנכי שלומי אמוני ישראל שהמל' משלימתו לז"א שכדי שיהי' הגילוי למטה הוא ע"י המל') ולכך ביכולתם להשפיע גוף א' משותף משניהם דוקא. ונמצא בקצרה פי' יחוד מ"ן ומ"ד דזו"נ בחי' כח הפועל בנפעל מעלה מ"ן שורש הנבראים ומתהפך לבחי' אצי' דמ"ד כו' ומסיבות יחוד זה נולדים נשמות ומלאכים מאין ליש ממש שהוא כמשל הולד כידוע (ועמ"ש בענין ענתה בגי' ה' צבאות) והוא בחי' היכל קד"ק דבריאה שפותח שפתיו כו' לקבל מ"ד דיסוד ז"א דגאולה הסמוכה אליה וזהו עיקר ענין סמיכת גאולה לתפלה, אך מהיכן יהי' להם השתוות והתחברות כזאת מאחר שהמל' היא שורש המגביל גבולין דנבראים ומ"ד דאצי' הוא בחי' אצי' בלתי מוגבל כלל כו', הענין הוא דיש ג"כ בחי' גבול גם באצי' והוא למ"ד כלים דז"א כו' כידוע ונק' בלשון רז"ל שיעור קומה של יוצר בראשית הן האורות די"ס שנגלו מן ההעלם כיצירת האור מתוך החושך ושיעור קומה היינו כשנמדדו האורות בכלים מכלים שונים בבחי' אברים חג"ת נה"י ונכלל גבולין של המל' בשורש הגבולין דאצילות בשיעור קומה כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.