תרטו

וכמ"ש ואני תפלה כו' (כי תפלה לשון התחברות והתקשרות עמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה יונתי בחגוי הסלע שהיא התחברות הנשמה בשרשה בחי' מזלי' וכמ"כ יובן ענין זה בבחי' מל' בעלייתה מבי"ע לאצילות ע"ד הנז' בד"ה במדבר סיני באוהל מועד בלק"ת פ' במדבר בענין במדבר סיני עליית המל') והוא באמרו אד' שפתי תפתח כו' שזהו בבחי' היכל קד"ק דבריאה (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ יהודה אתה בת"א פ' ויחי) והגאולה הסמוכה אליה הוא בבחי' יסוד ז"א שנק' גואל ישראל כמ"ש אם יגאלך טוב כו' (וע' במא"א אות גימל סעיף ד' והוא ע"ד את האור כי טוב וכן נק' הגאולה ע"ד אתא בוקר כו') וכשמתייחדים מ"ן ומ"ד דזו"נ בהיכל קד"ק דבריאה בתכלית היחוד והתכללות זב"ז אז נק' גאולה אריכתא כלומר שאין המ"ן דנוק' יש ודבר בפ"ע כלל עד שבחי' גאולה דיסוד יחשב גואל לבדו אלא גם המ"ן נחשב בחי' גאולה מפני ביטולה והתכללותה במ"ד וכללות שניהם נקראים גאולה אריכתא כי מפני התחברות המקבל בהמשפיע ניתוסף הארה בודאי אך להיותם מתאחדים בתכלית גאולה אחת יחשב רק שהיא גאולה אריכתא (וזהו גואלנו מעולם הוא שמך דפי' בזהר ר"פ ויגש דקאי על המל' במא"א שם וז"ל גאולה במל' מצד היסוד המאיר לה כו' ולכן נק' המל' המלאך הגואל כו', וע' זהר ר"פ תזריע דמ"ב ע"ב ע"פ אשה כי תזריע וילדה זכר אתתא מיומא דאתעברת כו' אי להוי דכר שנמתקו גבורותי' ונהפכו לחסדים וכמש"כ בפי' למען תזכרו שתהי' אתם בבחי' זכרים כו', ובפי' גואלנו מעולם הוא שמך היינו לפי שמל' היא בקו האמצעי שמקבלת מהיסוד שהוא קו האמצעי כתר דת"י מ' והגאולה היא מקו האמצעי שאין ממנו יניקה לחיצוני' כי מבחי' חו"ג יש יניקה ע"ד שאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' משא"כ מקו האמצעי וכמ"ש ע"פ לא עשה כן לכל גויוביאור הדברים הנה מבואר למעלה דמן המ"ן דנוק' שהי' כבר מצומצמת להגביל גבולין כו' נעשה ממנה בחי' אצילות ממש כשמתייחד עם המ"ד כו' והדוגמא לזה הקרבנות שע"ג המזבח שהי' אש שלמעלה אוכלת אותם ונכללו אש שלמטה שריפת הנה"ב באש שלמעלה והיו לאחדים כו' (והוא ענין התכללות אש ה' בבחי' אש יו"ד כו' והיו לאחדים) כמ"כ במזבח העליון דאצילות דמיכאל כהנא רבא מקריב נשמות עליו כו' הענין הוא דנכללו הנשמות בבחי' העלאת מ"ן באש שלמעלה דדכורא כו' והיו לאחדים והיינו כמאמר לאשתאבא בגופא דמלכא הנז' בזוהר, ובהתכללות זה נתהפך המ"ן ממהות למהות שהרי נעשה בבחי' אצי' ממש כו' (וזהו אחד באחד יגשו, ויגש אליו יהודא, למהוי אחד באחד) ופרטי הדברים בזה הנה ידוע דמהות הנשמות והמלאכים מעלים מ"ן אל רחל כו' ורחל מעלה מ"ן אל ז"א כו', ויש כאן ב' מדריגות (ועמ"ש בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים) הא' בחי' העלאת מ"ן של הנבראים בע"ג ממש שהמה כבר נמשכו ונתהוו יש מאין כידוע אל כח אלקי המהווה אותם מאין שהוא בחי' מל' דאצי' הנק' רחל עקרת הבית כידוע, והב' בחי' העלאת מ"ן דמל' דאצי' שהוא כח אלקי הפועל בנפעלים מאין ליש שירדה בריבוי הצמצומים להיות ראש לשועלים כו' כידוע מעלה מ"ן לבחי' ז"א דאצי' והיינו מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח פי' ה"ג שבמל' דאצי' הוא אש שלמטה שע"ג המזבח עילאה דכתיב אש תמיד תוקד כו'