תריד

ד) וזהו ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כו', כי הנה ברבות בראשית פי"ד ע"פ זאת הפעם זאת היא שעתידה להקיש עלי כזוג המד"א פעמון זהב ורמון עכ"ל, הנה פירשו פעם לשון קול דהיינו ענין פעמון שמקשקש ומוצא קול, וע' מזה בזהר פ' פקודי דרל"א ע"א שהוא בחי' קלא דאשתמע וע' מזה בלקו"ת פ' נצבים סד"ה שוש אשיש גבי ומעיל צדקה יעטני. ואפ"ל כי ענין מט"ט זהו ט"ט מרמון, ט"ט היינו שפע חי העולמים המתלבש בבחי' רמון כו' וזהו פעמון זהב ורמון ועי"ז ונשמע קולו שהוא ההשפעה למטה הנמשך ע"י מט"ט כו' שרו של עולם כו', גם זאת הפעם ע"ד מה יפו פעמייך בנעלים כמו הנעל של אור כך מתלבשת בלבוש עב מבחי' עור בהמה שם ב"ן להחיות ע' שרים, וזהו עצמו ענין פעמון ורמון כי מט"ט נעל דשכינתא, ועמ"ש בזה בלק"ת בד"ה מה יפו פעמייך, ועכ"ז גם זאת הפעם שמלובשת הנשמה בגוף גשמי מבחי' נעל עור בהמה שהוא הנה"ב שנלקח מלבוש החיצון הנק' עור הבהמה שם ב"ן, עכ"ז מה יפו פעמייך בנעלים, והיינו לפי שהוא עצם מעצמי ובשר מבשרי, ע"ד אש שחורה ע"ג אש לבנה עצם חוורו כו'.

ה) אך להבין ענין תכלית ירידת הנשמה מבחי' עצם מעצמי לירד ולהתלבש למטה בגוף גשמי זהו כמשנ"ת בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"א שע"י ירידה זו נק' הקב"ה אצלם בשם חתן כו' והיינו במ"ת דכתיב ביום חתונתו כו' יעו"ש וזהו ע"ד מ"ש והי' לבשר אחד שזהו בחי' גבוה יותר מבחי' ובשר מבשרי כו', וזהו ע"י התומ"צ כי התורה מחכמה נפקת אך כיצד תהי' המשכת ח"ע בבחי' גילוי למטה הנה הוא עד"מ כמו טפה ממוח הזכר שמוכרח להתפשט תחלה בכל האברים כך צ"ל התפשטות והמשכת החכ' ע"י רמ"ח אברין דמלכא שהן רמ"ח מצות כו', ועמ"ש זה ג"כ בת"א פ' וישב בד"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים וע' בזח"א בראשית בדף ט' ע"א. ומ"ש * שהמצות הן שממשיכות שתהי' הנשמה בבחי' נר ר"ל כי נר יש בו שמן ופתילה ואור, והנר הוא המקבל בחי' אלו, וזה מורה על יחוד דוגמת שתי פתילות בנר א' דהכוונה על זנות, עכ"פ מובן מזה כי נר הוא יסוד דנוק' המקבל לתוכה הפתילה והשמן והאור ואז נק' אשה ע"ד תקראי אישי, ועמ"ש מזה בד"ה מנורת זהב כולה פ"ב ופ"ד, וע' במא"א נ' ל"א מענין נר ומ"ש סד"ה רני ושמחי בת דרוש הראשון דנר נכלל בו ג' הבחי' דלא זז מחבבה בתי אחותי אמי, ובזהר הרקיע בפ' בראשית על דט"ו ע"א שבוצינא דקרדוניתא זהו נר היינו יסוד דנוק' דעתיק ולתוכו נמשך הקו וחוט כעין יסוד כו', והנה הטפה נמשך ג"כ דרך חוט השדרה וזהו ענין ח"י ברכות דשמו"ע שהם נגד ח"י חוליות השדרה כמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה לא הביט און ביעקב, ולכן נק' היחוד בשם ידע, והאדם ידע, כי הוא נמשך ממוח הדעת דרך חוט השדרה.

וביאור ענין והיו לבשר א' יש לבאר ע"פ מ"ש כתוב בזה וז"ל וכדי להבין היטב איכות ענין יחוד מ"ן ומ"ד דזו"נ יש להקדים תחלה ענין סמיכת גאולה לתפלה עד שארז"ל דכגאולה אריכתא דמיא מהו לשון גאולה אריכתא כו', הנה ידוע בכתבי האריז"ל בכוונת סמיכת גאולה לתפלה שהמלכות נק' תפלה