תריא

שלמה לקבל ז' כתרין דלעילא כו' הבל הבלים הבל מהבלים דלעילא כו' ובהבלים דלעילא כתיב כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם ופי' כי הבלים נק' כתרין וכאשר אנו רואים הבל הלב הוא מקור הדיבור שהרי כשהוא בעצבות אינו מדבר וכשהוא בשמחה מדבר נמצא שהבל הלב הוא הגורם ומקור לדבור כמו בחי' כתר שהוא מקור וממוצע בין המאציל לנאצלים שאין ערוך זל"ז לקבל השפעה אם לא ע"י בחי' כתר ממוצע כו' וע' בע"ח שמ"א פ"ג, ועד"ז ענין הבל הלב נעשה מקור להדבור היינו כתר דנוק' וזהו ויהיו חיי שרה כו' ויהיו מנין ל"ז שהוא כחשבון הבל והיינו מילוי ס"ג שבחי' הבל זה הוא חיי שרה שהיא מל' וע' מזה בבה"ז שם, וע' במא"א ה"א ס"ב, והבל זה נמשך מת"ת דז"א שנעשה כתר לנוק' והיינו הבל הלב, ועד"ז יש עוד הבלים דלעילא היינו גם ז"א הוא המדות שמקבל מהשכל ות"ת דאימא נעשה כתר לז"א כנזכר בביאור כי על כל כבוד חופה, וזה נקרא ג"כ הבל, והיינו מגלוי ס"ג גימטריא הבל כי שם ס"ג הוא בבינה, וזהו כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם היינו אדם ז"א יחי' מן מוצא פי הוי' הבלים דלעילא תפארת דאימא, והיינו כי מאחר דבאמת לאו דאית לך צדק ידיעא ולאו מכל מדות אילין כלל, א"כ איך יכול להתהוות ממאציל העליון ו"ק שהם שרש ומקור בחי' מקום מעלה ומטה מזרח ומערב כו' ע' בד"ה בהעלותך דרוש הראשון ספ"א, אלא הוא ע"י מוצא פי הוי' היינו בחי' הבל הוא בחי' כתר אשר הוא ממוצע כנ"ל עי"ז יחי' האדם ז"א ויומשך לאחזאה מדות חסד, וזהו כי יש קלא דאשתמע המקבל מהבל הלב כנ"ל וכמ"ש בזהר ויש קלא דלא אשתמע כמ"ש ע"פ אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם והוא בחי' המדות שבשכל והם מקבלים מהבל דבינה כו', ולפי שבחי' אדם זהו בחי' שם מ"ה ובחי' ס"ג זהו כי לא אדם הוא גאה גאה ע"כ מבחי' הבל דס"ג יחי' האדם מ"ה כו' ועמ"ש בביאור ע"פ ונתתי לך מהלכים בין העומדים מענין מ"ה וס"ג כו' ועמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר הראשון פ"א בענין הבל שהוא אותיות הלב ואותיות להב כי הלא דברי כאש כו', וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל כי בהמה הם בחי' בי"ע פני ארי' פני שור כו' ואדם הוא אצילות חכמה והחכמה מאין תמצא, וזהו ומותר האדם מן הבהמה הוא בחי' אין בחי' חכמה, והכל הבל שנמשך רק הבל והארה הוא בחי' מוצא פי הוי' כנ"ל. ועמ"ש מזה בלק"ת ס"פ בחקתי סד"ה וימצא דודאים, ועמ"ש ע"פ הבל הבלים אמר קהלת, וע' במדרש תלים סי' ס"ב מענין הה"א שהיא הבל הובא סד"ה וימצא דודאים, וזהו אתא קלילא דלית בי' מששא כי יסוד נק' דבר שיש בו ממש יסוד עולם ונק' בן ישי י' מקבל מבחי' ש"י שהוא בחי' להנחיל אוהבי יש קנה חכמה קנה בינה אבל המל' רק הארה כו', גם אותיות איש א' יש, אלף פלא מאיר בחו"ב שהי' בחי' יש כו' וזשארז"ל ע"פ ואלבישך משי שעשאן ממש בעולם הפך בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא כו' והיינו ע"י הלבושים מהתורה ומצות, גם ע"ד דעתן קלה, רוכב על כרוב קל שלו, ענין קדשים קלים לגבי קד"ק כו', וע' מענין אש ה' לקמן בפ' פנחס בד"ה הנה כתיב לעבדה פ"ג והנה ה"ג הם ה"פ אש אש ה' כו' ע"ש וע' במא"א אות ה' סכ"ט כ"ו יו"ד ובמג"ד אות ה' בענין הא לכם זרע כי בכח הה"א הזרע וההולדה כו' וע' בזהר בתחלתו דף הראשון בענין כוס של ברכה דיתבא על חמש אצבען ה' עלין דשושנה כו' ובהרמ"ז שם, ועמ"ש בד"ה ושאבתם מים השני בענין כוס ישועות אשא ובזח"ג