תרט

וישתחוו לך, ויש להעיר מפסוק וראו כל עמי כו' ויראו ממך, א"נ למען תזכרו זהו בחי' אחותי, והייתם קדושים זהו שקראה אמי והיינו קדושים לאלקיכם שמשפיעים הקדושה באלקות ע"ד שאו ידיכם קדש וברכו את ה', וכן פי' בלק"ת פ' שלח סד"ה והי' לכם לציצית השני.

ענין השכחה כמ"ש ע"פ לא יהי' לך כו' על פני שזהו ענין אל אד' גי' צו ואין צו אלא ע"א דהיינו כשאומר כחי ועוצם ידי כו' לבוש הטבע כו' זהו ענין שנפרד מיחודו רק קרו לי' אלקא דאלקיא ולכן נאמר וזכרת כו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (רוח שטות זהו שכחה) עקב ח' י"ח.

ד) זח"ג פנחס דרכ"ח ע"ב בענין משולשת שליש גדיל ושני שלישי ענף וכן החוליות משולשין, ועמ"ש ע"פ ושלשת תרד מאד.

בתד"א ח"א פכ"ו מצוה א' שיהי' נוהגין בה גם בשבתות ויו"ט ואיזה זה מצות ציצית כו' לדורותם לדור תם.

ה) בר"ח בשעה"ק בתחילתו ממש וז"ל וכן בפ' ציצית שהציצית מקום היראה בסוד התכלת דין גמור ונאמר בו למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי ופי' הרשב"י ע"ה בזהר פ' שלח דקע"ה ע"א שהזכירה הזו היא מפני הרצועה וקושי הדין ע"ש, ואפ"ה נא' והייתם קדושים לאלקיכם, הרי קדושה מחמת היראה, והיינו אלקיכם שהוא השכינה הוא מקום הצריך קדושה והבדל מהחיצוני' (ע' בלק"ת פ' ראה בביאור ע"פ וכל בניך) ובהיותינו מתקדשים אנו דבוקים בשכינה עכ"ל. והנה מ"ש מפני הרצועה ואפ"ה כו' יובן עם מ"ש בזהר פ' קרח קע"ח ב' ע"פ ועבד הלוי הוא דא עתיקא אלמלא דינא כו' וע"ש בבה"ז שזהו ענין אעא דלא סליק בי' נהורא כו' וענין שמאלו תחת לראשי שעי"ז יוכל להיות עלי' יתירה מע"י ימין מקרבת כו'.