תרח

למען תזכרו

למען תזכרו * ר"ח תחלת שעה"ק קכז"א קמ"ב. זח"ג ע' תי"ט, וע' לג"ד סא"ר כ"ו, (י"ח) תשוב' ק"ב.

א) רבות ס"פ שלח ס"פ י"ז. וראיתם אותו פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לסומים, חזר ואמר למען תזכרו נתן ראי' ונתן זכירה זכירה למי שאינו רואה ראי' למי שרואה עכ"ל. א"כ לפי"ז מובן כפל ב' הזכירות הא' וראיתם אותו וזכרתם הב' למען תזכרו, אלא כי הא' למי שרואה ואינו סומא שצ"ל וראיתם אותו והראי' מביא לידי זכרון, הב' למי שהוא סומא ואינו רואה אעפי"כ צ"ל למען תזכרו וכמש"ש המ"כ שתעשו לכם מעשים וסימנים המחזיקים כח הזכרון וכההיא דאמרינן בעירובין אגמרי' בסימנין.

והנה מבואר ברבות וירא פנ"ג ע"פ ויפקח את עיניה כו' הכל בחזקת סומים עד שהקב"ה פוקח את עיניהם, ועמ"ש ע"פ יאר ה' פניו אליך יתן לך מאור עינים כו' והיינו הראי' ברוחניות ע"ד ואראה את ה' כו' ועז"נ וראיתם אותו כאלו כסה"כ אתה רואה כו' ואזי וזכרתם כו' ואף מי שאין לו בחי' זו וע' בת"א בד"ה וארא אל אברהם בענין בחי' עיבור שאינו רואה כו' וכך כו' ע"ש צ"ל זכירה לבד למען תזכרו כו' והיינו ע"י ולא תתורו כו' ואחרי עיניכם כו'.

ב) עוד שם וזכרון מביא לידי מעשה שנאמר למען תזכרו ועשיתם הנה בת"א פ' תצוה סד"ה זכור, ולא יהא בבחי' שכחה שהוא בבחי' אחוריים כו' וע"ש בפ' מקץ סד"ה ויהי מקץ הראשון בפי' ולא זכר שר המשקים את יוסף כו' ובלק"ת ר"פ בהר בד"ה כי תבואו שזהו ענין פתחי לי אחותי מלשון איחוי וחיבור שהם תמיד בבחי' ביטול אם זכרתיך על יצועי שהאהבה קבוע ונטוע בטבע כמו אח ואחות יעו"ש, ונראה שזהו ענין תרדל"מ ע' בד"ה באתי לגני גבי אכלו ריעים שלמעלה מבחי' דודים, וא"כ ענין למען תזכרו שעי"ז יבואו לבחי' אחותי היינו שיהי' זו"נ כמו או"א תרין ריעין כו' ובינה נק' עלמא דדכורא, וגם ההפרש בין בתי ובין אחותי שבחי' בת זהו מקבל משא"כ אחותי ולכן זהו למען תזכרו. ויש להעיר מפסוק וזכור את בוראך קהלת י"ב א' ובקהלת רבה קי"ד ג' בורך בארך בוראך וכ"ה בפ' מצורע פ' י"ח, פסוק רק השמר לך כו' פן תשכח כו' יום אשר עמדת ואתחנן ד' ט', למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ פ' ראה י"ו ג', זכרו תורת משה עבדי מלאכי ג' כ"ב ז' רבתי, י"ל ע"י זכירה ראשונה נמשך אזכיר את שמי וכן לזכרון לפני ה' תמיד ואזי תזכרו, י"ל זכר כי נקבה דעתה קלה ואין בה זכרון משא"כ זכר, וע' במא"א ז' י"ב הזכירה בא מאו"א, ואפ"ל ב' זכירות נגד אחותי ואמי.

ג) עו"ש והייתם קדושים בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על העכומ"ז, יש להעיר ממ"ש ע"פ מי זאת כו' איומה כנדגלות, האימים הם הענקים שמעניקים את השמש, וכך ע"י המצות ממשיכים שמש צדקה כו', וביהושע ב' ט' וכי נפלה אימתכם עלינו, וזהו ע"ד הדבק לשחוור