תרג

דרוש הראשון ובפ' תצא בהביאור ע"פ ולא אבה ושם פ"ב בענין כי אהבך ה' אלקיך, וזהו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם דהנה מבואר בזהר ס"פ שלח דף קע"ד סע"א בענין מצות ציצית שכמו שבלבושי כה"ג היה הציץ על מצח אהרן, כך הוא ענין ציצית לכל אדם אלא שהציץ לשון זכר זהו לפי שהוא בבינה וציצית הוא במל' כנס"י, והנה בענין ציץ מבואר בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ זהב טהור ותוכן המבואר שם הוא ב' ענינים האחד שהציץ להיות יציץ נזרו של אור האהבה רבה יעו"ש סד"ה והעצה היעוצה, הב' שממשיך התגלות רצון העליון מבחי' רעוא דכל רעוין לכנס"י, וזהו לרצון להם לפני הוי' ובהביאור שלא נדפס בת"א מבואר אשר הציץ היה ענינו לחבר למעלה אסתכלותא דמצחא דא"א במצחא דז"א כו', כמ"ש בזח"ג נשא דקכ"ט ע"א, ולכן ציץ הוא לשון הסתכלות והבטה, ועד"ז יובן ג"כ ענין ציצית, שהוא ג"כ ממשיך ההסתכלות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה וזהו ענין עיניך יונים שנאמר אחר ב"פ הנך יפה וכמ"ש עוד בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה ולבי ער ושם פ"ג בענין בחי' יונתי, ובאתעדל"ת זו שבבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא נמשך מלמעלה ג"כ עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו כו' וע"ש בהביאור פ"ג בענין יונתי שבאסתכלותא דמצחא נמשך מלמע' שע"ה נהורין הוא בחי' מצמיח ישועות, וזהו ענין ועשו להם ציצית כו' והיה לכם לציצית דהיינו ההסתכלות מלמטה למעלה, וההסתכלות שנמשך מלמעלה למטה עיני ד' אל צדיקים ומזה נמשך צוה ישועות יעקב וזהו והיה לכם לציצית לכם דוקא כמ"ש במד"ר פ' בא פט"ו הציצית לכם והיינו בחי' עין ד' אל יראיו כו' זהו נמשך לכם.

מי שראה הציץ היה מהרהר בתשובה כמ"כ ע"י ציצית נמשך ולא תתורו וע' בחיי שהלובש ציצית כסה"כ רואה אותו.