תקצט

(הג"ה ועמש"ל אות ד' בענין ט"ק וט"ג ואפ"ל שהם ב' בחי' דמצות ה' ומצותי, כי בחי' מצות הוי' זהו עוטה אור כשלמה שהשלמה הוא מל' דאצי', ומצותי זהו ענין אור כשלמה בחי' מל' דא"ס כו', וכמ"כ הד' כנפות כשהשלמה מל' דאצי' הד"כ הם ד' חיות דמרכבה דבריאה וכשהשלמה היא מל' דא"ס הד"כ הם ד' חיות דאצי' או"א וזו"נ, וכשהשלמה היא בינה הד"כ הם ד' חיות חגת"מ דאצי', ומהרמ"א בתלים ע"פ עוטה אור כשלמה פירש השלמה היא כסה"כ שהוא שלמה לאור האצי' יעו"ש וכסה"כ הוא כחב"ד דבריאה ושם שרש התלמוד כמ"ש בסש"ב פנ"ב, ובסידור בדרוש שאחר עלינו לשבח בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב, וא"כ א"ש שהד"כ הם ד' חיות הנושאות את כסה"כ, וזהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו כמו שלמעלה לבוש וד"כ שהוא כסה"כ וד' חיות כמ"כ באדם הלבוש והד' ציצית, וזהו מ"ש במד"ר פ' קרח שטען קרח טלית שכולו תכלת כו' בית מלא ספרים כו' כי עיקר האצי' הוא בשביל שיהי' בי"ע בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו, וע"כ עיקר המכוון מהשלמה והלבוש זהו הד' ציצית שהן ד' חיות המרכבה מקור דבי"ע וכן בית מלא ספרים היינו ע"ס דאצי' והמכוון מהם הוא המזוזה שהיא ג"כ על פתח הכניסה והיציאה היינו התחברות בי"ע ואצי' כו', וענין מזו זה ע"ד עם זו יצרתי לי כו' זה אלי כו').

ו) ושורש ענין זה התורה בפנימיות וחיצוניות כו' היינו כמ"ש בע"ח דפנימי' אבא הוא פנימי' ע"י כו' והיינו הנסתרות לה' אלקינו שארוכה מארץ מדה בחי' א"ס ממש מפני דפנימי' יסוד אבא יש בו מבחי' פנימית עתיק שבו הארת עצמות הא"ס מסתיים, והוא למעלה מבחי' כלים כלל כנ"ל והתורה כבר ניתנה לשיעורים וגבולים כמ"ש מימינו אש דת למו כמו הציצית בד' חוטין דוקא ולא יותר ושיהי' שזורים ויקשרו ויכפלו אותם בבחי' התאחדות וההתכללות דוקא כו' וע"כ התורה נק' נובלות חש"מ כי בחי' חיצוניות דיסוד אבא כבר הוא במדידות השפע כו' משא"כ בחי' הפנימית דיסוד אבא עדיין לא נמדד לשיעורין וגבולים כלל מפני הארת אוא"ס כו', וזהו הנסתרות שהוא פנימי' התורה שהוא בבחי' פנימי' יסוד אבא לה' אלקינו, שבעצמות אוא"ס שלמעלה מגדר כלים כו', אבל הנגלות הוא שפע חיצוניות דיסוד כו' והוא לנו ולבנינו המה בחי' זו"נ בהמשכת אורות בכלים מכלים שונים כו' והיינו הטעם ששפע ג' העולמות דבי"ע הוא רק מחיצוני' התורה שבאה לשיעורין כו', ושרש ענין ישאהו על אברתו כו' על דייקא כו' לפי שקו האמצעי הוא דת"י עולה עד הכתר, ובכתר מאיר מבחי' הארת אוא"ס ממש משא"כ הקוין חח"ן מימין כו' שאינם עולים עד הכתר כמ"ש בפרדס ולזה ע"י הרחמים שבבחי' ת"ת כידוע מבריח מן הקצה לקצה העליון שהוא בחי' כתר ושם הארת א"ס ממש. ולכך כתיב ואביא אתכם אלי דייקא למעלה מעלה בבחי' עצמות אוא"ס כו' וד"ל.