תקצד

הכריכה על ג' חוטין הלבן (הג"ה זהו לדעת הרמב"ם פ"א מה' ציצית דין ז' אבל הראב"ד חולק וס"ל להפך דרוב הכריכות היו מלבן עכ"ה) כי פני אדם שבמרכבה שעליו רומז חוט התכלת שרשו הוא האדם אשר על הכסא שהוא בחי' מלכות דאצי' הרוכב על הכסא דבריאה כו' ויש מרכבה עילאה יותר והיא מרכבה דאדם קדמאה הנק' אדה"ר שהוא אבא שרש כל האצי' הרוכב על הכסא דבינה עילאה אם הבנים כו' והמרכבה היא בחי' חגת"מ דז"א, פני ארי' הוא חסד דז"א ופני שור הוא גבורה דז"א כו', ולהיות כי אבא יסד ברתא דוקא כי נעוץ סופן בתחלתן כו' ע"כ באדם תתאה שהוא מל' דאצי' מאיר הארת אדם קדמאה אבא דוקא, ולכך ע"י המצות התכלת שדומה לים כו' יזכרו על כל המצות כו' ושקולה כנגד כל המצות כו', ולכך התכלת מלמעלה על ג' החוטין כו' מאחר ששרשה בחי' אדם עילאה אבא שורש התורה דמחכ' נפקת, ועמ"ש בד"ה יהודה אתה בענין שיהודה שהוא מ' גבוה מראובן שמעון לוי שהם חג"ת וע' בענין שאמר דוד לי נאה לברך, וזשארז"ל ברבות נשא פי"ד וחלק ליראיו תכלת שהוא מעין כבודו, והיינו כי כבודו כבוד הוא ל"ב נתיבות חכמה, והתכלת שרשו מחכמה עילאה אבא. וביאור הדברים מבואר למעלה שזהו שאמרו אם אין חכמה אין יראה כו' דיראה חיצוניות הוא בחי' מלכות דאצילות שום תשים עליך מלך כו' דהיינו רק לקשר מחשבה דיבור ומעשה במחדומ"ע כו' שהוא רק בחי' חיצוניות ההשתחוואה בפו"מ כו' (ועמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית בלק"ת שם פ"ב גבי אך הנה יש ב' בחי' השתחוואה כו' ומזה יובן דיראה חיצונית המבואר כאן אינה יראת עונש, וכדפי' בסש"ב ר"פ מ"ג ע"ש), אבל יראה עילאה היא חכמה דבחי' אבא שהוא ביטול במציאות כח מה כו' ונעוץ סופן בתחלתן שאם אין יראה אין חכ' כו', ועד"ז יובן למעלה דבחי' אדם תתאה הוא בחי' מל' דאצילות אינו אלא התפשטות מדת המל' להיות ראש לשועלים כו' אבל שרשה ויסודה בבחי' אבא דוקא הנק' אדם קדמאה ואדה"ר כי ראשית הגילוי מאור המאציל הוא בחכמה ואחרון בהשתל' הוא המלכות סופא דכל דרגין כו' ונעוץ תחילתן בסופן כו', (הג"ה ובזה יובן מארז"ל דהתורה נקרא תרעא לדרתא לגבי יראה ובפ"ז דיומא דע"ב ב' פירש"י שהתו' אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים, לכך צריך שתקדום לו יראת שמים עכ"ל, וקשה דהא יראה שקודם לתורה נק' מפתחות החיצונות בגמ' פ"ב דשבת דל"א לגבי התורה שנקראת אצלה מפתחות הפנימית, וא"כ איך פירש"י לכך צריך שתקדום כו' דמשמע שתקדום לו היראה שהתורה היא שער אצלה כו', אלא הענין דיראה חיצוניות היא נק' מפתחות חיצוניות לגבי התורה כי יראה חיצוניות שרשה ממל' והתורה היא ז"א וגם שרשה מחכמה, אמנם יראה הפנימית היא למעלה מהתורה, והיינו ע"ד שנתבאר שהתורה יש בה ב' בחי' חיצוני' ופנימית שהתורה הנגלות לנו נק' נובלות חכמה והיא בבחי' מדה אבל פנימי' התורה היא פנימי' חכמה שהיא בחי' א"ס, והיראה עילאה היא נמשכת מפנימי' חכמה ובפרט כמ"ש בלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו פ"ג שענין יראה עילאה זו זהו יראו את ה' שיהי' בבחי' את הטפל ע"י הגילוי כמו שלמעלה היש האמיתי וכולא קמי' כל"ח כו' ע"ש וכן פי' הרמ"ז פ' וישב ובפ' קדושים ד"פ דיראה עילאה נמשכת מגבורה דעתיק שבמו"ס שהוא ודאי פנימית החכמה היינו פנימית התורה ממש ולכן א"ש שהתורה