תקצג

שהעתקנו מהרשב"י המורים שהם בחיות שהל"ב נתיבות יוצאים מלמעלה ע"י צדיק ומתפשטים בחיות שמונה לכל צד עכ"ל, והיינו כי צדיק הוא יסוד והנה בינה עד הוד אתפשטת ולכן יוסף שהוא יסוד נק' יתום מאמו, וז"ש בירידת יוסף למצרים שהוא בחי' גלות נאמר בו ויהי יוסף יפ"ת ויפ"מ ר"ת יתום כי הוא יתום מאמו מטעם הנ"ל, והיינו לפי שבחי' ההוד הוא עדיין מעצמיות המדות שבאצי' אבל יסוד הוא מה שמשפיע בבי"ע, ובההשפעה שבבי"ע א"א שיאיר אור הבינה שהוא ההשגה באלקות שזה אין בכח הנברא להשיג וז"ש ונבונים לא אשתכח אפי' בדורו של משה רק בבני יששכר נאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים וצ"ל שהן היו מבחי' אצי', אכן יסוד אבא מאיר ביסוד ז"א ג"כ כי החכמה לפי שהיא בחי' שלמעלה מהשכל והשגה זה יוכל להאיר גם בבי"ע שכ"א מישראל יש בו הביטול למס"נ באחד על קד"ה, וזהו מה שמו ומה שם בנו וארז"ל מה שם בנו בני בכורי ישראל והיינו כי בחי' כח מה דחכ' נמשך ומאיר בכ"א מישראל ועמ"ש מזה ע"פ ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, גם כמשל כח הראי' שנמשך גם בעשי' הגשמי' משא"כ כח השמיעה, ועמ"ש מזה בבה"ז ר"פ תשא בענין והדל לא ימעיט ובסידור ע"פ יתום ואלמנה יעודד, ולכן הציצית שהם ל"ב נ"ח הם נמשכים ע"י יסוד גם בבי"ע כו' ועמש"ל ההפרש בין ונהר יוצא כו' ומשם יפרד כו' ובין ומעיין כו' יצא כו', ובפרדס שער הנתיבות פ"א כ' שהם מקורות הבאים מהחכמה אל הבינה כי שם אשד הנתיבות כמבואר בתיקונים במקומות רבים עכ"ל וז"ש וריח שלמותיך שהוא לבוש דמל' כריח הלבנון היינו ל"ב נ"ח המאירים בנש"ב והיינו ע"י חוטי הציצית, ועמ"ש בד"ה ושמתי כדכד פ"ה בענין וכל גבולך לאבני חפץ שע"י ל"ב נ"ח יומשך האהבה שתהי' בבחי' חפץ שהוא פנימית הרצון ועיין מענין נתיבות לקמן אות ד'. והנה כ"ז כשנפרש שהלבוש הוא מל' דאצילות והציצית הם ל"ב נתיבות ח"ע שנמצא הציצית גבוהות מהלבוש וגם אם נפרש הטלית הוא בחי' לבושיה כתלג חיוור שהוא החשמ"ל העליון שלמעלה מאצי' כמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר, ולפי"ז הציצית הם בחי' ושער רישי' כעמר נקא, א"כ גם לפי"ז הציצית גבוהות מהטלית כי הרי שער ראשי' הוא מבחי' עצמות האדם עד"מ משא"כ בחי' לבושיה כו' ועמ"ש ע"פ הנותן שלג כצמר ששרש שער רישי' כעמר נקא הוא מחסד דע"י שמלובש בגלגלתא ולמעלה מבחי' תלג ששרשו מגבורה דעתיק אלא שעז"נ הנותן שלג כצמר כו' ע"ש.

ג) והנה הד' חוטין היו צ"ל שזורים היינו לפי שכל א' כלול מחבירו (הג"ה הנה כל נתיב מל"ב נתיבות הם כלולים זמ"ז, ובבחיי ס"פ שלח וכל נתיב מתחלק לשנים טוב ורע כנגד מ"ע ומל"ת, ע"כ י"ל דלהכי די אם כל חוט שזור משני חוטין) ולכך גם בכל כנף היו ד' חוטין (ר"ל כי גם כל חיה כלולה מד' חיות כו' וגם ע"ז רומזים החוטין ושזירתם כו') ואמנם חוט התכלת בו היה עיקר