תקצא

מזה בלק"ת גבי דרושי חג השבועות בד"ה וספרתם לכם פ"א, וע"כ הזכיר הכתוב ודמות על ראשי החיה רקיע כו', והנה לכל חי' וחי' מארבעה חיות יש לה ארבעה כנפים שהן י"ו כנפיים לארבעה חיות ויש לכל אחד ארבעה פנים שהן י"ו פנים לארבעה חיות כו' והנה הן ל"ב בין הכנפים והפנים כו', וע"כ נצטווה בעטיפת הטלית להיות ארבעה כנפות הטלית מחופפין על החיה הוא שכתוב גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך כו', וז"ס הלשון שהזכיר במצוה זו מלת כנפים כו' על כנפי בגדיהם כו' וכדי לרמוז מנין הכנפים והפנים שבכל חיה וחיה באה הקבלה להיות שמונה חוטים בכל כנף עכת"ד. ועפי"ז י"ל מה שהם ד' חוטין בכל כנף וכפולין לשמונה כי כן בכל חיה הם ד' בחי' רק שהם כפולין היינו ארבעה פנים וארבעה כנפים כו', עכ"פ מבואר הדברים אשר ד' הכנפות של הטלית הם ד' חיות המרכבה פני ארי' פני שור כו', ומשמע מדברי הבחיי שהכסות עצמו בעל ד' כנפות היא החיה האחת שממנה נמשכים הד' חיות, והיא בחי' מל' דאצי' עצמה, וכ"מ בספר עה"ק ח"ד פי"ט ע"פ היא מתהלכת בין החיות זו היא החיה הידועה כי דוד המלך הוא בכלל האבות כו' עכ"ל, וכ"מ בתולעת יעקב גבי ציצית וז"ל ועליה הזכיר שם וריח שמלותיך כריח הלבנון וידוע שאין השלמה דבר זולתה וכמו שדרשו בב"ר פכ"א כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' עכ"ל וכן פי' בזח"א ויחי דרמ"א א' ובמק"מ שם דמחו"ג ונו"ה דמ' נמשך ד' חיות הנ"ל וכל חיה כוללת ג' שבטים כמו ד' דגלים כו' ע"ש, אמנם מ"ש הבחיי דגם ד' חוטי הציצית הם הפנים והכנפים של כל חיה זה צריך ביאור שהרי ל"ב חוטי הציצית הם ל"ב נתיבות חכמ' שהם למעלה מעלה גם מבחי' מל' עצמה וא"צ לומר מארבעה החיות ומהפנים והכנפים שלהם, אלא הענין ע"ד שנתבאר בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ג בענין והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול כו' ואומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו היינו כי יש ב' בחי' כבוד, כבוד תתאה הוא מל' וממנה נמשכים ד' חיות שהן מ"ש ומשם יפרד שנמשך עלמא דפרודא יש מאין שלמטה הוא יש ודבר ומה שלמעלה נק' אין שאינו מושג, אבל כבוד עילאה הוא חכמה עילאה זהו איך שלמעלה היש ולמטה הכל כלא חשיב, וזהו שחיות הקודש ממשיכים בחי' גילוי כבוד עילאה בכבוד תתאה והוא יחוד העליון כבוד חתן וכבוד כלה, וע"ז רומזים ל"ב חוטי הציצית המשכת כבוד עילאה ל"ב נתיבות חכמה, וזהו ומעיין מבית ה' יצא והשקה כו' שלא יהי' בחי' ומשם יפרד כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון פ"ג, וזהו"ע הציצית שארז"ל ציצית לשון יוצא בחי' ומעין כו' יצא כו'. ובכל הנ"ל א"ש דעיקר המצוה הן הציצית ויש בהן קדושה יותר מבהטלית ובלק"ת סד"ה ויקח קרח פי' בזה טעם אבל לפמש"כ א"ש בפשיטות יותר כי הטלית הוא כבוד תתאה, אבל ל"ב חוטי הציצית הן המשכות כבוד עילאה שזהו למעלה מעלה מבחי' כבוד תתאה שמשם נמשך יש מאין כו' בבחי' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים וזהו וכנפיהם פרודות שהם שרש להיות יש ודבר נפרד, אבל כבוד עילאה הוא המשכת הביטול דחכמה עילאה כח מה שלמעלה היש וכל מה שלמטה הכל אין וכלא חשיב, ע"כ עיקר הקדושה והמצוה הוא בחוטי הציצית ולא בהבגד וד' כנפות שלו כו', אך עכ"ז המשכה זו זהו ע"י רעש גדול של חיות הקודש היינו ע"י ששרשם ממה שנתברר מעולם התהו כמש"ש בד"ה האזינו השמים הנ"ל פ"ב, ולכן נקראו בשם גדילים, גדילים תעשה לך כו',