תקפט<sup>2</sup>

קיצור.

(א) ענין וזכרתם, ואח"כ למען תזכרו, וענין מצות ד' ומצותי, והיינו ע"י וראיתם אותו, כתיב נעשה אדם בצלמנו, מקור התהוות העולמות רק מהארה אחת מחשבה אחת, והיינו מבחי' לבוש ד' מלך גאות לבש.

(ב) ויובן ע"ד מ"ש עוטה אור כשלמה י"ל שלמה היא מ' כמ"ש שמלה לך קצין תהיה לנו, והיא כבוד תתאה, והאור הוא חכמה עילאה כבוד עילאה, ומהרמ"א פי' שלמה הוא כסה"כ והוא לבוש להאצילות ועד"ז יש כסה"כ באצי' כמ"ש בבחיי ע"פ כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.

(ג) וכמו אותיות המחשבה הם לבוש להשכל, וכמו מסך דק לגבי עצמיות השכל ומ"מ א"א שיומשך השכל עצמו כ"א ע"י אותיות המחשבה, וע' בסידור בד"ה ששת ימים תאכל מצות, דרוש השני בענין והניף ידו על הנהר הנאמר לע"ל.

(ד) וזהו ענין התורה שהיא בחי' אור ותורה אור ונמשך ע"י שלמה ולבוש כי אורייתא סתים וגליא, וזהו ג"כ ענין שניתנה התורה באש שחורה ז"א ע"ג אש לבנה עת"י, וזהו ענין דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות דאביי ורבא, וזהו ענין הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו.

(ה) לעשות את כל דברי התורה, לחבר ב' הבחי' שבתורה פנימיות וחיצוניות שיהי' עוטה אור כשלמה, וכמ"ש סד"ה ביום השמיני עצרת כנישין יהא לכון, שזהו ענין שמחת תורה שהבחי' שהתורה נק' שלמה ולבוש היא שמחה ממה שנתלבש בה אור א"ס ב"ה דהיינו שנמשך בחי' עוטה אור כשלמה יעו"ש, וע' בד"ה תורה צוה שבחי' גליא שבתורה נק' אירוסין ובחי' פנימיות התורה נק' נישואין, וע"ש דבחי' שמחת תורה הנ"ל נמשך ע"י קדימת עשי"ת בתחלה, ועד"ז יובן ענין לעשות את כל דברי התורה באופן שנתבאר זהו ע"י אהוי"ר בתפלה, וזהו בצלמנו כדמותנו כמו שלמעלה בו ית' התורה היא לבוש המחבר אור א"ס ב"ה עם העולמות כן באדם שהוא בצלמנו צ"ל לבושים הנעשים מהתומ"צ שבהן ועל ידן תוכל הנשמה לקבל גלוי אור א"ס ב"ה.

(ו) ועתה יובן ענין ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, כי בגדיהם היינו הלבושים הנעשים ממעשה המצות ומהתורה, והם כמו בחי' השלמה הנ"ל וכמ"ש וריח שלמותיך כריח הלבנון דקאי על מצות הציצית שבהטלית ובגד, אך כדי להמשיך האור בהשלמה, זהו ע"י הד' ציצית, וא"כ ועשו להם ציצית כמו לעשות את כל דברי התורה, והענין כי להמשיך אור א"ס בהתורה שהיא חכמה ושלמה כח זה הוא רק בנש"י והיינו מפני שישראל עלו במחשבה, וכן ביאר בד"ה אז ישראל עלי באר דתקס"ד פ' חקת שהמשכת אור א"ס בהתורה זהו ע"י רעותא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.