תקפט

בענין ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כו' ע"ש), אך הענין הוא דבמצות המלך בציצית התכלת הוא כדי לבער הרע ע"י היראה דתכלת דאכיל ושצי כנ"ל אין שם גילוי שמחה אדרבה ביראה ופחד דוקא שום תשים עליך מלך כו', אבל אח"כ באבוד רשעים רינה (ועמ"ש מזה בת"א פ' ויצא בד"ה ושבתי בשלום) שצ"ל שמחה וטוב לב אשר יצא מאפילה לאור גדול כו' והעבודה שלאח"כ הוא רק להוסיף אוא"ס ע"י מצותי ושיקרא קדוש ושיקרא הוי' כנ"ל אין זה אלא בשמחה וטוב לב דוקא כי אין עצבות לפני המקום כו' (והגם שבגמ' אמרו דבבתי גוואי שייך עציבו היינו באצי' שם יש בתי גוואי ובתי בראי היכלות דאו"א והיכלות דזו"נ אבל בעצמות אוא"ס שלמעלה מאצי' עוז וחדוה במקומו וע' באגה"ק ססי' כ"ב וע' בלק"ת בדרושי עשי"ת בד"ה מי אל כמוך בפי' תשובה קדמה לעולם, וזהו אין עצבות לפני המקום בבחי' שלפני ולמעלה משרש המקום והזמן שהם ו"ק כו') וזהו בחי' חוטי הלבן שבציצית שהוא בחי' לובן העליון כו' מקור כל התענוגים כו' כי אין שם רע כלל שהרי לא יגורך רע כתיב וע"כ אין שם אלא חדות ה' דוקא כו', וזהו למען תזכרו שאם לא ביער הרע שע"י תכלת לא היו מגיעים לשמחה זו (ועמ"ש בענין סוכות זמן שמחתינו שהוא אחר עשימ"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי שם פ"ד.

י) להיות לכם לאלקים ומבואר במ"א הפי' שהענין ע"ד והי' הוי' לי לאלקים ששם הוי' יהי' בבחי' אלקים ע"י גילוי עצמות אוא"ס בחי' אני הוי' כו', והענין דהנה ארז"ל ברבות פ' בלק ע"פ כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כו' ראתה עינו את ישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו לע"ל כו' וכה"א כי ליושבים לפני ה' יהי' לסחרה ולמכסה עתיק כו', ולא יכנף עוד מוריך כו'. ועמ"ש ע"פ מי יתנך כו' תלמדני כי לע"ל ולא ילמדו עוד איש את כו' כ"א אתה תלמדני כו'. והנה למכסה עתיק זהו דברים שמכסה עתיק יומין כו', והענין כמ"ש בעמה"מ ש"ג ספ"ו די"ב ע"ד ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא ר"ל שם הוי' הוא מדריגת הנשמה שכולו טוב ולא מדריגת אלקים, ושאר כנפים הם הכינויים ויקויים ביום ההוא ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך שהוא שם הוי' עצמו וכנפים הם מסכים ופרגודים אשר הם כדמות כנפים לבל יאחזו בהם הקליפות והכנפים הם הכינויים עכ"ל וזהו ע"ד והי' הוי' לי לאלקים שיהי' גילוי סוכ"ע כו'. וביאור ענין ולא יכנף עוד מוריך היינו כי בחיות נאמר וכנפיהם פרודות וזהו ע"ד ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים שהם ד' מחנות שכינה ובריבוי ההשתלשלות נמשך מזה ד' ראשים מצרים בבל כו' שהם בחי' נפרד ממש לי יאורי ואני עשיתני כו' והן הן הקליפות המסתירים בחי' מחיצה המפסקת ועז"נ ולא יכנף עוד כו', וכמ"ש בזח"א בהשמטות סי' כ"ט דף י"ג רע"א ובההוא זימנא