תקפה

להעלות בחי' חכמה ובמא"א ד' מ"ח ד' חיות או"א תו"מ כו' א"כ לפי"ז מה שמרוממות בחי' אדם זהו הכתר כו' וכן פי' במא"א מם ס"א מלאכי אלקים נק' או"א מלבישים נו"ה דעתיק עכ"ל וזהו"ע כתר יתנו לך מלאכים כו' כמ"ש בפע"ח. ויש להעיר עוד מענין מרכבו ארגמן שה"ש ג' יו"ד, וע' בבחיי פ' יתרו ע"פ ויוצא משה את העם לקראת האלקים כו' דצ"ג ע"ד וראו ד' מחנות שכינה הרשומות במילת ארגמן כו' סוד האחד הרוכב על ד' מחנות שכינה כו', ובשל"ה פ' לך לך דרע"ח סע"א מרכבו ארגמן ענין ד' מחנות שכינה כנ"ל ויש מרכבה עוד גבוה יותר כו' ע"ש דרע"ט סע"ב וע' במא"א א' קל"ו בענין מרכבה המרומז בתיבת אברהם וע' בפרדס ערך מרכבה כי גג"ת נק' מרכבה עליונה ונה"י נקראים מרכבת המשנה כו' וע' בלקו"ת בד"ה הים ראה וינוס שם פי' ענין הרים חג"ת וגבעות נה"י כו', עו"ש בפרדס כי בתיקונים פי' כי חו"ב וגדולה וגבורה הם מרכבה עליונה כו' יעו"ש עכ"ה) ופי' מרכבתא תתאה היינו בחי' ד' גוונין הנ"ל דפני ארי' ופני שור כו' דיפה את רעייתי בהם מלמטה למעלה וכנגד זה יש למעלה בחי' מרכבתא עילאה מלמעלה למטה להאיר בד' גוונין כאלו וזהו מ"ש יאר ה' פניו אליך כו', וביאור ענין זה הנה באתעדל"ת באהבה דכנס"י בבחי' פני ארי' הנ"ל מעוררים אתעדל"ע שיאר ה' פניו אליהם בבחי' אהבה שלו שהי' בבחי' א"ס ממש וכמ"ש וימינו תחבקני והוא אה"ר שלמעלה מבחינת אור האהבה וחסד עליון שמלובש בכלי כו' (הג"ה וכענין המבואר בד"ה בהעלותך את הנרות ההפרש בין אה"ע שהיא בחי' אהבה דאברהם אוהבי ובין אה"ר הנמשך מלמעלה מבחי' אהרן אותיות נראה כו' שהוא בחי' חכ' כו' וכך פני ארי' שבמרכבתא עילאה לפי' המא"א הוא חכמה והיינו כי ארי' אותיות ראיה), וע"י יראה דפני שור כו' מעוררים למעלה בחי' יראה עילאה שנופלת על האדם פתאום מלמעלה (הג"ה כמ"ש בלק"ת גבי שבועות בד"ה וידבר אלקים בענין אם אין חכמה אין יראה כו', והו"ע אבל חרדה גדולה נפלה עליהם משום דמזלייהו חזי, וענין בחי' זו לפני שור כי ר"ת אבגית"ץ חשבון שור והיא הגבורה שבחסד וגבורה גימ' יראה כי שורש יראה עילאה זו נמשך מגבורה דעת"י שבמו"ס, גם י"ל שור לשון הבטה כי יראה זו נמשך מבחי' מזלייהו חזי כנ"ל עכ"ה), וע"י הרחמים דפני שור יעוררו רח"ר העליונים ע"ד כנשר יעיר קנו כו' ה' בדד ינחנו כמ"ש במ"א והוא ענין ישאהו על אברתו כנ"ל מפני שבריח התיכון דמדת יעקב ברחמים מבריח מן הקצה לקצה פי' קצה העליון הוא בחי' הארת עצמות אוא"ס שבפנימיות התורה דכתיב בה ארוכה מארץ מדה וקצה התחתון הוא בחי' מלכות דאצילות שרש כנס"י עד שנמשך היו"ד בבחי' עקב היינו גם לקטני הערך בנש"י הדיוט שבהדיוטות הנק' עקביים כו' וע"י רחמים רבים העליונים יתפשט אוא"ס מקצה העליון עד קצה התחתון כו', ופני אדם העליון היינו רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא ושס"ה ל"ת שס"ה גידין כו' בציור האדם והוא תושב"כ ותושבע"פ כו' וזהו שלמד משה בהר ארבעים יום אעפ"י שכבר נאמרה כל הפרשה בזמנה ובמקומה (הג"ה כי בחי' אדם שבמרכבה תתאה היינו מה שהאדם מקשר מחדו"מ שלו בתו"מ ובחי' אדם שבמרכבתא עילאה מה שהקב"ה קורא ושונה כנגדו בבחי' ודברי אשר שמתי בפיך כו', גם אדם הוא דעת כמ"ש בד"ה ואלה המשפטים, ואדם שבמרכבה תתאה זהו דעת תחתון ואדם שבמרכבה עילאה זהו ד"ע המאיר בהכלי דדעת