תקפב

בשם הרמב"ם וז"ל יאמר סודות התורה הנסתרים וטעמי המצות לשם יתעלה הם ואם יזכה אדם שיקח אזנו שמץ מהם בידיעת שרש המצוה ועיקרה בנסתר שבה אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני שחלילה וחלילה לו להמנע מזה שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות עכ"ל ור"ל שדוקא ע"י הנגלות לנו בעשיית המצוה בענין גופני עי"ז דוקא ממשיכים הנסתרות לה' אלקינו והוא פנימי' התורה וזה הי' עון המרגלים שלא רצו ליכנס בארץ לקיים המצות בענין גופני ורצו לקיימם ע"י מחו"ד לבד כמ"ש בלק"ת ר"פ שלח וטעו טעות גדול, ועמש"ל סוף אות ד' והבן. ונחזור לענינינו דזהו פי' ותורה אור פי' שהתורה הוא אותו האור שנאמר בו עוטה אור כשלמה וכן מבואר ממ"ש ברבות בראשית פרשה ג' דעוטה אור כשלמה קאי על אור שנברא ביום ראשון ושם אמרו ג"כ אשר חמשה פעמים אור כתיב בו נגד חמשה חומשי תורה יהי אור נגד ספר בראשית כו' ובלק"ת מהאריז"ל פ' האזינו חמשה חומשי תורה הם כנגד ה' פרצופי האצי' כתר חו"ב ת"ת ומל' ע"ש, וזהו"ע ה"פ אור, ועל אור זה נאמר עוטה אור כשלמה, היינו האור הוא בחי' אש לבנה והשלמה הוא בחי' אש שחורה דהיינו מה שפנימי' התורה מתעלם ומתלבש בגופי תורה ולבושיה החיצונים דהיינו והנגלות לנו כו' (הג"ה וע' בזהר בהעלותך קנ"ב אורייתא אית לה גופא ונשמתא נשמתא לנשמתא והמבואר שם דגופא הוא מל' דאצי' נשמתא הוא ת"ת ונשמתא לנשמתא הוא ע"ק והוא כענין שנזכר בזהר ויחי דף רמ"ה, והנה ענין נשמתא הוא הפנימית של הנגלה ונק' רזין דאורייתא, ונשמתא לנשמתא זהו"ע רזא דרזין, וזהו"ע דגנך ותירושך ויצהרך, דגן זהו הנגלות גופי תורה ותירושך יינה של תורה שה"ס הפנימית ויצהרך שמן צף ע"ג היין זהו פנימית עליון יותר, וזהו ג"כ ההפרש בין געה"ת לגעה"ע. ועפ"ז אפ"ל בענין ה"פ אור אשר ה' בחי' הנ"ל הם כוללים ג' בחי' הנ"ל, כי פי' והנגלות ו"ה הן נגלות וז"ס אש שחורה, הנסתרות הם חו"ב הו"ע נשמתא דאורייתא והן אלפים שנה שקדמה לעולם והיינו מ"ש ואהי' שעשועים יום יום, אך נשמתא לנשמתא זהו בחי' כתר והוא בחי' אש לבנה, ועז"נ ואהי' אצלו אמון, ולכן התורה היא הממוצע שבה וע"י נמשך האור להעולמות שיוכלו לסבול והממוצע צ"ל בו ב' בחי' שכלול מן המשפיע ומן המקבל וכך בחי' כח"ב הוא בחי' א"ס וע"י זו"נ שהם שרש בי"ע נמשך בחי' גבול עכ"ה) וע"י החיצוני' יאיר אוא"ס למטה ע"י הכלים מכלים שונים דרמ"ח מ"ע כו' (הג"ה וע' מענין עוטה אור כשלמה בזח"א בראשית דל"א סע"ב איך שעד"ז הו"ע כי קרן אור פניו כו' ויתן על פניו מסוה כו' ובפ' תולדות דקמ"ב ע"ב ע"פ וירח את ריח בגדיו כד"א עוטה אור כשלמה, ור"ל שנכנס עם יעקב ריח בגדיו ולבושיו של הקב"ה שמתלבש בהם היינו בחי' עוטה אור כשלמה וזהו הנק' ריח בגדיו כי הריח הוא אור מקיף והוא שורה על הלבושים כו', ועוד מענין עוטה אור כשלמה בזהר תרומה קס"ד ב' ע"פ ואת המשכן תעשה עשר יריעות, והנה כמו שהלבוש דעוטה אור הוא המחבר א"ס עם בעלי גבול שיוכל מא"ס להיות נמשך השפע בבחי' גבול והיינו ע"י שהלבוש כלול מב' הבחי' כנ"ל כמו"כ מלמטה למעלה הלבוש הנעשה לנשמה מעסק התורה והמצות הוא המחבר את הנשמה שהיא בעצם בעל גבול להיות צרור בצרור החיים את ה' ממש והיינו ע"י שהלבוש מהתורה כלול מב' בחי' גליא וסתים, שאף שמצד הגליא הוא בבחי' גבול מ"מ מצד הנסתרות לה' אלקינו הוא בבחי' א"ס