תקפ

למעלה כו' והחיצוני' יש לה שיעור כו' שהן ההלכות דשית סדרי משנה כו' שבאו לשיעורין וגבולין דוקא וכללותם רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ג"כ בבחי' שיעור וגבול הוא והיינו מ"ש הנסתרות לה' אלקינו פי' בחי' סתים וגליא שבתורה הנסתר שבה הוא פנימי' התורה לה' אלקינו הוא בבחי' א"ס ממש כמ"ש ארוכה מארץ כו' והנגלות הוא בחי' חיצוניות שניתן לשיעורים לנו ולבנינו הוא לעשות את כל דברי התורה הזאת בבחי' עשי' דוקא בצמצומים בדקדוקי סופרים (הג"ה ע' באג"ה סי' י' ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו אית חסד ואית חסד, חסד דז"א הנק' חסד עולם ממנו נמשך בחי' התורה כמו שהיא למטה בשיעורים וגבולים ואית ורב חסד שהוא בלי גבול והוא שרש התורה היינו פנימיות התורה, ובזה א"ש דלא סתרי אהדדי דרשות חז"ל היינו שברבות בראשית ר"פ יו"ד אמר לכל יש סיקוסים היינו מדה חוץ מדבר אחד דהיינו התורה שאין לה מדה ואלו בגמ' בעירובין פרק עושין פסין משמע דגם התורה יש לה מדה רק שהיא ארוכה מארץ כו', ולפמש"כ א"ש דשני הדרשות אמת דמצד פנימי' התורה שהיא בחי' אש לבנה עת"י היא בחי' א"ס, ומצד הנגלות שבתורה שהיא בחי' אש שחורה שחורות כעורב דהיינו בבחי' ז"א יש לה מדה רק אעפ"כ היא ארוכה מארץ כו' ועמ"ש בת"א בד"ה בשלח פרעה. ובזה יש לפרש מארז"ל פ"ב דסוכה דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא, וכבר עמדו ע"ז המפרשים איך קורא להויות דאביי ורבא שהוא עיקר התושבע"פ בשם דבר קטן והלא זהו תכלית עבודת האדם, אלא הענין כי פי' זעיר אנפין זעיר היינו בחי' קטן וכמ"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא, ואף כי יעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה היינו מקצה השמים דלעילא בינה עד קצה השמים דלתתא, וגם כנ"ל בענין יעקב אותיות יבקע, יבקע צורים כו', אך כבר מילתא אמורה בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסליו וז"ל ולגבי א"ס ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' נק' כל כללות החיות בשם קטנות שאין ערוך אליו ית' ולכן כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא כי יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה ומאחר שיש קצה בראש וקצה בסוף הרי יש לו בחי' גבול וה"ז בבחי' קטן לגבי א"ס ב"ה עכ"ל, אבל בחי' גדול היינו כמ"ש גדול ה' כו' ולגדולתו אין חקר שהוא בחי' אור א"ס הסוכ"ע שהוא בלי גבול ולכן לפעמים המקובלים הראשונים קראו הספי' גג"ת גדולה גבורה ת"ת והאחרונים קראו חג"ת אלא כי הראשונים דיברו בבחי' ורב חסד שהוא נמשך מגדולתו של הקב"ה בחי' סוכ"ע כמ"ש ארך אפים וגדל חסד והאחרונים דברו בחסד דז"א ע"כ נק' סתם חסד, ועמ"ש באג"ה סי' ל"א בענין פי' כל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול ועמ"ש מזה בד"ה ע"כ יאמרו המושלים באו חשבון ובד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, והנה כבר מבואר שהתורה כמו שנמשכה למטה בבחי' שיעורים וגבולים יש לה מדה והיינו לפי שנמשכה ע"י ז"א שהכלים דז"א הם בבחי' מדה, שיעור קומה רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמנין ורב כח, ולכן לגבי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע ובלי גבול נק' הכלים דז"א דבר קטן אף שהן מקור החיות שבבחי' ממכ"ע לכל העולמות עליונים ותחתונים, אבל מצד פנימי' התורה שהיא מבחי' עתיק יומין שהוא למעלה מבחי' כלים ונק' מל' דא"ס ע"כ היא דבר גדול שאין לה מדה כלל כמאמר הרבות בראשית ר"פ יו"ד הנ"ל, ולכן אמרו דבר גדול מעשה מרכבה היינו פנימיות התורה, אך היינו לגדולי התנאים שידעו ממש במעשה מרכבה כמו ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו