תקעז

הקדמה זו הוא שעל בחי' הארה זו שהיא הארה בעלמא על בחי' זו הוא שנאמר נעשה אדם בצלמנו כי בהארה זו יש ענין צ' למד מ"ם דצלם שהו"ע או"פ ואו"מ ומקיף למקיף כמ"ש בביאור כי תצא הנ"ל, ולקמן בסוף הביאור פירש בע"א הקדמה זו דבצלמנו) אך עכ"ז יש להבין זה גופא איך יתכן אצלו ית' בחי' מחשבה שהוא יש ודבר מה כו' והוא ית' פשוט בתכלית הפשיטות ולית מח' תפיסא ביה כו' כי הוא למעלה ממחשבה ושכל כו' והחכ' היא כעשי' גשמיות אצלו ית' (ועמ"ש בביאור ע"פ יונתי בחגוי בענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם ומ"ש מזה בת"א בד"ה רני ושמחי בת דרוש הראשון ועמ"ש ע"פ רבות עשית כו' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך.