תקעו

ועשו להם ציצית

שלח תר"ט

הגהות על הסידור

ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו כו' והי' לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם כו' למען תזכרו את כל מצותי כו'. ויש לדקדק למה אמר בזכירה ראשונה את מצות ה' ובזכירה שניה אמר מצותי כו' וגם יש להבין כל ענין עיקר מצות ציצית איך ע"י ראייה שיראו אותם יזכרו על כל המצות וכמ"ש מהרמ"א וז"ל וידוע מאמר המפרשים בענין המזכרת כי ציצית עולה ת"ר ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג ועכ"ז אינו מובן שבראיית הציצית יעלה על זכרון האיש מספר הציצית והחוטין והקשרים, ועוד כי מלשון הכתוב יראה שע"י ראיי' הענף שבכנף והחוטין יהי' הזכרון עכ"ל (י"ל וראיתם אותו קאי על כסה"כ משום דתכלת דומה לכסה"כ כמ"ש במדרש ס"פ שלח לכן ע"י יזכור, עוי"ל ל"ב חוטין ל"ב נ"ח וחכמה מוח הזיכרון), הנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וי"ל איך שייך באלקים חיים ענין צלם ודמות ח"ו הלא אין לו דמות הגוף ואינו גוף ולא נערוך אליו קדושתו, וא"כ איך אפשר שיתהוה בחי' גבול מאתו ית' מאחר שהוא בחי' א"ס כו', וגם אם נתהוה אדם בע"ג אין זה בצלמו ודמותו כו' (הג"ה ועמ"ש בלק"ת פ' עקב סד"ה ואכלת ושבעת פ"ו ומ"ש בת"א בד"ה זכור ושמור בדיבור אחד מענין כמראה אדם ובלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה גבי שאו ידיכם קדש וברכו את הוי' ובהביאור שם פ"ד בענין וממדבר מתנה, ומשם יובן קצת ענין נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, ועמ"ש מענין בצלמנו בלק"ת בד"ה כי תצא כו' וראית בשביה אשת יפ"ת ובהביאור שם פ"א ומ"ש מזה בד"ה ראשי המטות, ובד"ה משה ידבר ומ"ש בד"ה היום הזה בלק"ת פ' תבא, וע' בזח"א בראשית ל"ד ע"ב שם נת' איך אדם כלול מד' רוחות העולם מזרח דרום צפון ומערב וע' במא"א ד' כ"ו שהם או"א וזו"נ או ת"ת חו"ג ומל' ומזה יובן דשייך הקדמה זו לענין ד' הציצית שהם ג"כ ד' בחי' הנ"ל, עו"ש אדם א' כתר מ' בינה ד' מל' אמור ק"ד א' ור"פ במדבר קי"ז א' ובמק"מ ובהרמ"ז שם ושם עכ"ה), אך הנה ידוע שמקור ההשתלשלות והתהוות העולמות הנבראים מאין ליש אינו מבחי' עצמותו ית' אלא שרש התהוותם נמשך רק מבחי' הארה בעלמא והיינו מבחי' לבושיו שהן מחשבתו ודיבורו כמ"ש בדבר הוי' כו' ובמחשבה א' צופה ומביט עד סוף כל הדורות בבחי' סובב כו' (ועמ"ש בד"ה וקיבל היהודים ובשה"ש בד"ה קול דודי בפי' כי הוא צוה ונבראו ובד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו פ"א בפי' כי עמך מקו"ח. וענין