תקעג

ורבים השיב מעון שיוכלו להתעורר לשוב בתשובה שלימה מאה"ר שהוא משפיע עליהם מלמעלה, וזהו ג"כ ענין שלום ומישור שהמישור הוא להיות גילוי מלמטה ג"כ כמו מלמעלה והוא ע"י שלום והתקשרות ויחוד העולמות משפיע ומקבל כו' והמשכה זו מבחי' אה"ר ורב חסד שלמעלה להיות מאיר למטה הוא ע"י בחי' שערות זקן אהרן שיורד למטה ע"פ מדותיו כו', והוא ממש כענין בחי' ומדרי' חוטי הציצית הנ"ל אלא שחוטי הציצית הם מבחי' שער ראשי' כעמר נקי ובחי' שערות דאהרן הוא מבחי' דיקנא דכה"ר זקן אהרן כו', וענין החוטין והשערות הוא שכדי שיומשך הגילוי בעולמות מבחי' רב חסד צ"ל ע"י צמצומים כמו יניקה שיש בשערות מהמוח, אך מ"מ השערה הוא בעיקרה מחוברת להגולגולת ממש ומתאחדת עמה ומשם מקבלת יניקתה רק אח"כ גדילה ומתפשטת להלאה מן הגולגולת וכמו"כ יובן הנמשל ענין בחי' המשכות שנמשכי' מבחי' סוכ"ע ממש להאיר בממכ"ע נק' עד"מ השערות שיש בהם הארה מבחי' הסובב ממש רק ע"י צמצום וזהו"ע הכנף מין כנף כנ"ל. (אך מה שבציצית עשאה מן הקוצי' היוצאין מן הבגד פסולה אלא צריך לעשות מצמר אחר ולקושרם בהטלית נת' במ"א ואכ"מ). והנה כ"ז הוא ענין חוטי לבן שבציצית שזהו"ע הכנף מין כנף כנ"ל. והוא בחי' שורש ומקור רמ"ח מ"ע שהם בחי' החכ', וזהו"ע הזכירה ראשונה שבציצית והוא על רמ"ח מ"ע ועז"נ והייתם קדושים כמא' אשר קדשנו במצותיו וצונו וכתי' ואנשי קודש תהיון לי קודש הוא בחי' ח"ע וקדוש בוי"ו הוא המשכה מבחי' קדש וא"כ פי' ואנשי קודש תהיון לי היינו שע"י נש"י יהי' השפעות והמשכות קודש העליון שהוא בחי' המשכת ח"ע מא"ס ב"ה, והיינו ע"י הציצית בחי' ושער רישי' כעמר נקא, א"כ הן הן אנשי קדש שמשפיעים בחי' הקדש, וזהו ג"כ מה שנז' בכהנים לשון קדושה וכמאמר הכתוב שאמר משרע"ה לקרח בקר וידע ה' כו' ואת הקדוש שכה"ג הוא הנק' קדוש וכמ"ש בזוהר ע"פ זה והיינו כי בחי' דיקנא דכה"ר הוא בחי' המשכה זו דקדושה עליונה הנ"ל הנק' אה"ר כו'.

ה) אך ענין חוטי תכלת שבציצית הוא בחי' המשכות יראה והוא שורש ומקור לכל שס"ה ל"ת וזהו שנז' ב' זכירות בפ' ציצית אחת על שמירת שס"ה ל"ת והוא ע"י התכלת והב' על זכירות רמ"ח מ"ע והוא ע"י הלבן כנ"ל, והטעם להמשכת היראה ע"י התכלת הוא עפ"י מ"ש בזוהר (פ' תרומה דקל"ט ודקמ"ט) דתכלת הוא כורסייא דדינא דדיינין בי' דיני נפשות כו', והוא תכלת הוא מל' כליון דאכיל ושצי. ולהבין ענין אכיל ושצי הלא אין רע יורד מלמעלה ח"ו. אך הענין הוא דהנה ארז"ל מוטב דלדייני' וליתי לעלמא דאתי הרי שעונש הגיהנם טוב יותר מן החטא עצמו אלו לא הי' דנין אותו עליו כי החטא שהוא דבר שנגד רצון העליון ב"ה הוא רע ומר יותר מן הכל כמ"ש עוונותיכם מבדילי' שלא יכול להיות הגילוי אלקות בנשמתו כו' אך הגיהנם הוא כמו רפואה להוציא מהנפש מחלה זו כמו עד"מ מי שנכוה רגלו שזאת היא תקנתו להעמידה במקום החום ביותר שעי"ז יצא ממנה האש זר שנתפשט בה ע"י המכווה כו' ואע"ג שהרפואה זו מרה הוא לסבול אותה אך טוב יותר ויותר מן עצם המחלה שכשתשאר בלי רפואה הוא גרוע יותר כך עד"ז יובן ענין עונש הגיהנם אעפ"י שאש שלנו הוא א' מס' בגיהנם מ"מ הוא רפואה על העון שהחטא רע ומר יותר ויותר מיסורי גיהנם הנ"ל.