תקע

ג"כ בבחי' מקיף זהו ענין בחי' יחידה שבנפש המקפת מראשה ועד רגלה של כל כחות הנפש בהגוף כא' ממש בשוה מבלי קדימה לא' על חבירו או ביתרון מעלה מא' על חבירו משא"כ בגילוי כחות הנפש יש בזה התחלקות המדרי' שבמוח מאיר גילוי כחות עליוני' יותר מבידים וגוף כו'.

וע"פ משל זה יובן ג"כ למעלה ענין ממכ"ע וסוכ"ע, שבחי' האור והחיות המלובש ונתפס ומתגלה בכל נברא בפרט ובכל עולם בכלל נק' ממכ"ע שמאיר לכ"א כפום שיעורא דילי' אשר יוכל שאת הגילוי בפנימיותו ותוכיותו ע"ד גילוי המח' במוח האדם כו' שנתפסת ממש במוח וכן עד"ז הוא התלבשות כללות נפש האדם בגופו ונפש החי בגוף הבעל חי, ונפש הצומח בגוף הצומח שבחי' נפשות אלו מלובשות ונתפסות כל א' בכלי שלה, וכן עד"ז בעולמות עליוני' שבג"ע מתגלה ממש השגת זיו השכינה ע"ד גילוי המחשבה במוח האדם כך הו"ע גילוי המח' עליונה אי' מקננא בכורסיי' דבריאה שהוא עולם הבריאה געה"ע כי כללות ג' עולמות בי"ע הנה העשיה נק' רגל כמ"ש והארץ הדום רגלי כו' וג"ע עולם הבריאה נק' ראש שבו גילוי מוחי' חב"ד דבחי' א"ס ב"ה, ונמצא השפעה זו באה בבחי' גילוי אמנם עיקר האור שהוא א"ס ממש נק' סוכ"ע שאינו מתגלה אפי' בגעה"ע כי כמו שאין הרגל יכולה להשיג מהות גילוי המח' כך כתיב כולם בחכ' עשית שאפילו הח"ע נק' עשיה שאינו יכולה להשיג מהות גילוי הא"ס ממש שאינו בגדר חכ' כלל, ואעפי"כ נמשך ממנו הארה והשפעה בכל העולמות ואפילו בעשיה גופנית ומזה עיקר חיותם וקיומם (וכמו עד"מ להבדיל הבדלות לאין קץ כמו שהרגל מתפעלת מהמחשבה שיש בה ממש השפעת המח') רק שהשפעה זו מסוכ"ע באה דרך הסתר והעלם עכ"פ ישנה בכל העולמות, וזהו שנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא דהיינו אני ממש בחי' סוכ"ע ואעפי"כ נא' לשון מלא כי הוא מלא ממש בתוך כל העולמות ולית אתר פנוי מיניה ממש כמו בחיות ממכ"ע רק ההפרש שאין ההשפעה באה דרך גילוי רק דרך הסתר והעלם אבל ישנו ממש בהם בתוך כל העולמות, לכן נאמר כאן בשמים ובארץ בהשוואה א' דבבחי' זו אין שייך חילוקי מדרי' כי בגילוי א"א להיות אפילו בשמים ובבחי' העלם מאיר אפילו בארץ ודומם הגשמי' משא"כ בפסוק מלא כהא"כ דקאי על בחי' ממכ"ע שנק' כבודו זיו יקרי' וכבוד ל' לבוש קארי למאנא מכבדותא הנה בבחי' זו לא נז' שמים וארץ בהשוואה א' כי בבחי' זו יש התחלקות המדרי' כנ"ל בענין געה"ע ועשי' כו', וזהו שארז"ל הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו דהיינו כמו עד"מ המקום הוא סובל בתוכו את האדם והכלים כך בו ית' כתיב ואני אסבול שסובל כל העולמות ומחיה ומהוה אותם ברצונו הפשוט שהוא בחי' סוכ"ע ובחי' רצון הזה אינו בגילוי בהם שאינן משיגים הרצון אעפ"י שישנו בהם ומהוה אותם וה"ז בבחי' מקיף כנ"ל, וזהו ממש כמשל המקום שהוא מקיף על הדבר שבתוכו וגם הוא בתוך הדבר שהרי הדבר עומד באיזה מקום הנה כל תוכו של הדבר וגבו ממולא בהמקום והמקום נושאו וסובלו וכך בחי' סוכ"כ המהוה כל העולמות ישנו בהם רק שאינו משיג ואינו בגילוי נק' מקומו ש"ע.