תקסז

ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת

בעז"ה פ' שלח לך וקורח תקפ"ט

בס"ד תורת אדמו"ר

ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת כו' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות הוי' כו' ולא תתורו כו' למען תזכרו כו'. ולהבין ענין ב' זכירות הללו למה וגם להבין איך יהי' מצות ציצית מורה על זכירות כל המצות. גם להבין מארז"ל הכנף מין כנף (ואי' בגמ' דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתי' יחדיו גדילים כו', הא כיצד צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין שלא במינן שאר המינין במינן פוטרי' כו' משום הכנף מין כנף שלא במינן אינם פוטרי' ואף למ"ד שאר מינין פוטרי' מציצית מדאורייתא מ"מ אורחא דמילתא הוא להיות מין כנף ע"ש בפירש"י בפ"ב דשבת). הנה להבין זה יש להקדים תחלה מ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא והלא כתיב מכהא"כ ולא נז' שמים וגם שם לא נז' כבודו רק אני מלא אני ממש מלא את השמים ואת הארץ בשוה. אך הענין ידוע שיש בחי' ממכ"ע וסוכ"ע ופי' ממלא הוא מה שנמשך בעשרה מאמרות יהי אור כו' בדבר ה' שמים נעשו שנמשך חיות מהארת אלקותו ית' להתלבש בנבראי' להחיותם ולקיימם ומחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב והחיות הזה מתלבש בתוך תוכם ובפנימיותם ממש לכאו"א מפרטי הנבראים והוא בחי' כח הפועל בנפעל, ובחי' אור וחיות זה נמשך בענין ואופן שמתחלק בכאו"א לפום שעו"ד כפי אשר יוכל שאת כו' עד"מ בגשמיות בעולם השפל שלנו יש בכלל ד' מדרי' דצח"מ. והנה הגם שהדומם נתהווה ג"כ בעשרה מאמרות ונמשך ומתלבש בו ג"כ חיות אלקות כמו במדבר ובלעדי זה החיות לא הי' נברא ומתקיים כלל כנודע, מ"מ בחי' החיות המתלבשת בו הוא מעט נגד החיות של הצומח כי החיות שבדומם הוא הארה מועטת ומצומצמת ביותר, עד קצה האחרון ממש, ובצומח יש קצת יותר כו', וכמו"כ בצומח החיות שלו מועט נגד החי כו' עד שבמדבר נמשך בו חיות יותר בפנימיותו ותוכו שהוא בר שכל ומדבר כו', הרי יש התחלקות בענין ריבוי החיות ומיעוט החיות המתגלה בהנבראים שבמדבר יש גילוי רב יותר מבחי ובחי יותר מבצומח כו' וכמו"כ בכללות העולמות גשמיות ורוחני' יש התחלקות מדריגות רבות עד