תקסו

בגדיהם. איכא מ"ד דהיינו בגדים של צמר או של פשתן דוקא, והיינו ע"ש לבושיה כתלג חיוור ושער רישיה כעמר נקי, וכן איש לבוש הבדים, ומ"ד שאר מינין נמי חייבין מדאורייתא כענין ואכסך משי שעשאן ממש בעולם וע' פ"ג דסנהדרין דכ"ו ע"ב בענין וישת עליהם תבל, ובענין תושיה ונתבאר במ"א בהגהות לד"ה בחודש השלישי לצאת בנ"י מאמ"צ. כאן סעיף ה'.

בגדיהם. מרבה בגד של שותפין, שותפין נק' זו"נ דאצילות ע"ד שלש שותפין באדם כו', והלבוש מחשמ"ל דבינה מלביש שניהם לכן חייב בציצית להמשיך בהם ל"ב נ"ח שיומשך בד' חיות כנ"ל משא"כ טלית שאולה, כאן סעיף ו'.לדורותם. פי' ע"י הציצית בחי' ומעין מבית ד' יצא אזי והשקה את נחל השטים וזהו ענין תמתי, וזהו לדורותם לדור תם כמ"ש בילקוט הובא במ"א ה' ציצית סי' כ' סק"ג, ועיין בפנים יפות ס"פ, והיינו כי יעקב איש תם יושב אוהלים, להמשיך מהבינה ששם התגלות עתיק סוכ"ע במ', עיין זהר חלק א' וישלח דף קס"ז, והוא ענין המשכת דירה בתחתונים, והיינו בחי' תמתי, וזהו הנמשך ע"י הציצית ע' לקמן ססעי' י"א, וע' זח"ג בהשמטות סי' ד' מענין לדורותם באופן אחר.

עוד בענין על כנפי בגדיהם מזה למדו בהתכלת דמ"ב א' ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן, כי צ"ל קרנו תרום בכבוד, כבוד ל"ב נ"ח שהם חוטי הציצית יהי' נמשך בבחי' קרן, וזהו תרוממנה קרנות צדיק. כאן סעיף ב'.ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, בהרמב"ם פ"א מה' ציצית פי' שיכרוך על הענף חוט של תכלת וכן תרגם אונקלס, היינו כי הלבן הוא חסד וצריך לכורכו ע"י מדה"ד שהיא מגבלת החסד שיומשך רק במקום הראוי וכמ"ש בת"א בד"ה אשירה לה' כי גאה גאה בענין ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ובפ' לך לך בד"ה אנכי מגן לך, ובלק"ת פ' ראה בהביאור ע"פ וכל בניך בענין א"ת בניך אלא בוניך.

ענין הכנף מין כנף עיין סעיף ז', וגם הכנף הוא ענין מכנף הארץ המבואר סעיף י"ג.

פתיל. עמ"ש ע"פ גדילים תעשה לך בענין שליש גדיל ושני שלישי פתיל ובשורש ישע ערך פתיל כ' שהוא לשון חבור והתאבקות מלשון נפתולי נפתלתי ענינו נתחברתי להתדמות בשיווי עם אחותי עכ"ל וכן פרש"י בחומש פ' חקת י"ט ט"ו בענין צמיד פתיל לשון מחובר בלשון עברי וכן נפתולי אלקים נפתלתי נתחברתי עם אחותי עכ"ל וכמ"כ ענין פתיל שיהיו הד' חיות דבריאה מחוברים וקשורים עם האצילות ולא להיות בבחי' פירוד, ויהי' עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה כדפירש בזהר ר"פ תרומה דקכ"ו ע"ב ואי תימא ותקנא *