תקסד

הכינויים ויקויים ביום ההוא ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך שהוא שם הוי' עצמו וכנפים הם מסכים ופרגודים אשר הם כדמות הכנפיים לבל יאחזו בהם הקליפות והכנפיים הם הכינויים עכ"ל וזהו ע"ד והי' הוי' לי לאלקים שיהי' גילוי סוכ"ע כו' וידוע שגילוי סוכ"ע א"א כ"א ע"י ואת רוח הטומאה אעביר כמ"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה. ואפ"ל לכן דוקא בגד של ד' כנפים חייב בציצית כי ד' כנפים י"ל נגד ד' אותיות ש' הוי' שממנו שורש ד' חיות כי פני ארי' באבא יו"ד של שם פני שור בבינה כו' והכנפיים הם הכינויים המלבישים לש' הוי' ע"ד ד' אותיות אד', וע"י המשכת ד' ציצית ל"ב נ"ח עי"ז לע"ל והי' הוי' לי לאלקים וכמ"ש סוף פ' ציצית אני הוי' כו' להיות לך לאלקים וזהו ולא יכנף עוד כו'.

ש"ו ס"פ ל"ב כא"א ולא יכנף כו' גילוי פנימי' התו' כו', א"כ הטלית עוטה אור כשלמה שהיא התורה ויש בה סתים וגליא, ומצד הגלי' זהו הכנפות לבוש המסתיר, ומ"מ הכנף מין כנף, ולע"ל שיהי' גילוי פנימי' אבא זהו ולא יכנף, וגילוי דלע"ל דוקא ע"י לימוד הנגלות שזהו ענין כנפי בגדיהם. פע"א והכינויים יהיו נבלעים בשם המיוחד שנא' ולא יכנף עוד כו' דמ"א א'.

שער או"א ס"פ מ"ו והכנפיים יגנזו בהא בתראה כו' שהיא ממש מקור ש' אלקים כו' יתפשט החסד כו' אור השמש כו' כמו שהי' הוא ושמו בלבד כו' ולא יכנף כו', א"כ זהו ע"ד הקב"ה מוציא חמה מנרתקה שבחי' הנרתק שמש ומגן זהו ענין יכנף כו'.

שער קרית ארבע ספ"ט דפ"ג ג' קליפין לע"ס וע"ס הנקראים מוחא הם בגווייהו ואילין קליפין אינון מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים ועתיד הקב"ה לאעברא להון מעלמא ולאתחזאה לישראל במוחא הה"ד ולא יכנף כו'. ושם ס"פ ס"ט אז זו"נ יהיו כמו או"א והי' ביום ההוא יהי' הוי' אחד כו' ולא יכנף כו' ולא כמו עכשיו אשר שמות אלקים ושאר כינויים הם מכסים אותו כו'. וס"פ קמ"ד בענין ח"ש מ"ל ויש עתים שהם חשות כו' והקליפות שהם גבעת הערלות הם מסך מבדיל כו' (הג"ה ועמ"ש בת"א פ' לך בד"ה אני הנה בריתי אתך ובד"ה והבדילה הפרוכת עכ"ה) כו' ולע"ל ולא יכנף עוד כו' עכ"ל, וא"כ יש להעיר מענין ומל הוי' את לבבך כו', ועמ"ש מזה בת"א פ' לך ע"פ בעצם היום נימול ענין גדולה מילה כו' והוא גילוי יסוד דא"א כו' ורב טוב לבנ"י כו' ועי"ז ולא יכנף כו'.

ושער רישא דז"א ספ"ו ולא יכנף כו' ונגלה כבוד הוי' כו' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו'.

הכנף מין כנף ותכלת שניהם במל' הנק' לבוש ה"ח ה"ג ע"ד חטה ושעורה וע"ד ים ויבשה כו'.

במכלול בשרש כנף ומרפא בכנפיה פרישת אור השמש המאיר לארץ נק' כנפי' כמ"ש המצ"ד במלאכי ג' מלשון כשחר פרוש על ההרים, וכמארז"ל שמש בשבת צדקה לעניים, וא"כ מזה נשכיל פי' ולא יכנף עוד מוריך ר"ל שלא יהי' עוד העלם האוא"ס שהוא בבחי' העלם ע"י הצמצום והמסכים והפרסות אלא