תקנט

ושני שלישים הם חוטים כנ"ל, וכן למעלה יותר בהקו וחוט ראשית הקו וע"ז נאמר ועתה יגדל נא כח כו' יו"ד רבתי זהו שליש גדיל והוא עצמיות הקו המלובש בא"ק הנק' אדם דבריאה שהוא שליש העליון כו' והארת הקו שבאצי' נק' ענף וע' בפ' שלח קנ"ח בענין תלת עלמין כו' ובהרמ"ז שם.

והי' לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם, פ"ק דברכות די"ב סע"ב פ' ציצית שיש בה עול מצות דכתי' וראיתם אותו וזכרתם, פ"ב דשבת כ"ז ב' וראיתם אותו פרט לכסות לילה, וכן הוא פ"ב דזבחים יח"ב ומוציא אני כסות לילה שאינו בראייה אצל אחרים, וכ"ה פ"ד דמנחות מ"ג א' ב' ל"ח א' בפסוק הנ"ל, ולא תתורו אחרי, ספ"ב דנדרים כ' ע"ב.

טו) מד"ר פ' ויקהל ס"פ י"ט דקס"ב ג' ע"פ וזאת התרומה כו' ותכלת זו כנס"י שנא' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, עמ"ש ע"פ ככלותו לדבר אתו וע"פ ויכולו השמים דבמד"ר פ' כי תשא פירשו ככלתו לשון כלה ולשון כליון ולשון כללים, פי' לשון כלה זהו כמ"ש בת"א פ' תצוה סד"ה ועשית בגדי קודש גבי והנה על בחי' לבוש זה אמרו שהתורה נקרא כלה ומאורשה קהלת יעקב וישראל הם בחי' חתן ומשפיע כו' שהם המשפיעים להיות אוא"ס בחכמה כו' ובסידור בדרושים לחתונה בד"ה ענין רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, לפ"ז גם בענין תכלת י"ל כן לשון כלה וכמו ולא געלתים לכלתם פי' בזהר לשון כלה, גם כלה שארי ולבבי, ובזהר ע"פ כי כלתו היא פי' שציתא ע"ש בפ' אחרי דע"ב, ועד"ז תכלת דאכיל ושצי וע' בלק"ת בד"ה שיר השירים בענין ב' פירושים בענין כלה, וכמ"כ י"ל תכלת לשון כליון ע"ד כלה שארי ולבבי שיכלה היש לבא לביטול או לשון תאוה כמו נכספה וגם כלתה נפשי ובזח"ג פנחס דרכ"ו ב' איהו תכלת דכל גוונין תכלית דעשר ספירן ובי' ותכל כל עבודת אוהל מועד ואיהי לשון כלה הה"ד ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן.

מד"ר בפ' נשא פי"ד נשיא השביעי דרנ"ז ע"ב ד"א מלך הכבוד אמר חזקי' מה נשתנית תכלת משאר מיני צבעונין שצוה האלקים להיות בציצית מפני שתכלת דומה לעשבים (הג"ה להעיר מפסוק תדשא הארץ דשא עשב ועמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים עכ"ה) והעשבים דומה לים כו' עד והכסא דומה לכבוד שנאמר כמראה הקשת אשר יהי' בענן וגו' וחלק ליריאיו תכלת שהוא מעין כבודו