תקנח

ישראל, כי קטן יעקב, והכתר נק' אריך אנפין, וע"י המרכבה ממשיכים מא"א בז"א, וזהו דבר גדול הוא סוכ"ע, משא"כ דבר קטן נק' ממכ"ע וזהו ענין מבין דבר מתוך דבר כו', ולכן נקראו הד' ציצית גדילים שממשיכים מבחי' גדולתו ית' כנ"ל בענין דבר גדול כו', והמשכה זו זהו ענין ל"ב חוטי הציצית ששרש המשכה זו מבחי' ושער רישיה כעמר נקי כנ"ל), אך החיות נושאות ומנושאות שבתחלה הן מנושאות בבחי' ביטול לבחי' אדם הרוכב עליהן וממשיך בהן הביטול ועי"ז אח"כ נושאות כו' והמשכת הביטול בהם זהו מהארת ל"ב נתיבות וזהו שהן י"ו פנים וי"ו כנפים כו', וע' בסדור בד"ה ועשו להם ציצית.

יג) בשל"ה פ' שלח לך דף שנ"ד ע"ב כ' גם מצות ציצית רומזות לראשית והיא ראשית חכמה וכן יש ל"ב חוטין נגד ל"ב נתיבות חכמה כו' ול"ב חוטי הציצית רומזים לחכ' עילאה כמ"ש והחלה לחכמה תתאה סוד כנס"י כמ"ש עכ"ל, ועפ"ז אפ"ל פי' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, שהכנפים הוא בחי' כנפי החיות, ובבחי' כנפים אלו שהם בחי' ההעלאה, יעשו וימשיכו הציצית שהם ל"ב נתיבות חכמה, וז"ל הר"ח שער הקדושה פ"ו דקמ"ב ע"א ובסוד החוטין שהם ל"ב אמר שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה ויוצאים ע"י צדיק (שהוא יסוד כי יסוד אבא מסתיים ביסוד ז"א) והיינו מכנף הארץ כו' צבי לצדיק, בישעי' כ"ד כ"ז, ואינו חולק על המאמרים הקודמים שהעתקנו מהרשב"י המורים שהם בחיות, שהל"ב נתיבות יוצאים מלמעלה ע"י צדיק ומתפשטים בחיות ח' לכל צד עכ"ל, ופי' ח' היינו ד' אותיות הוי' וד' אותיות אד' לכן הם לבן ותכלת ולכן הם ד' חוטין וכופלין אותן ונעשים שמונה כי כן שם הוי' מתלבש בשם אד', ולפ"ז י"ל שליש גדיל ע"ד ועתה יגדל נא כח אד' ע"י יו"ד רבתי דיגדל שהוא בחי' יהא שמיה רבא מברך כו' ועמ"ש מזה לקמן.

יד) רבות מז"ג, לך לך ס"פ מ"ג, קס"ב ג', רנ"ז ב, ס"פ שלח רסט"א ב' ג'. לך לך ס"פ מ"ג ע"פ אם מחוט ועד שרוך נעל א"ר אבא בר ממל אתה אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית המד"א ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא, חוט פי' הרמ"ז ויגש ר"ז ע"ב שליש התחתון של החסד דע"ב וזהו שליש גדיל ושני שלישי ענף, השליש העליון נק' גדיל ע"ש ה' אלקי גדלת מאד בבחיי פ' כי תצא והיינו כח"ב נק' שליש העליון