תקנז

ישב רוחו יזלו מים כו' ע"ש, כך ענין הציצית בחי' הראיי' והשגה בהאור יוצא מהלבוש שהוא המשל כו' ועמ"ש לקמן סעי' י"ב בשם הי"נ דהלבן שבציצית נמשך מבחי' רקיע כעין הקרח ולכן א"ש דהציצית זהו ענין משליך קרחו כו' ישב רוחו יזלו מים כו'. עוד יש לבאר ענין יוצא ע"ד אל יתהלל החכם בחכמתו כו' כ"א בזאת יתהלל דהיינו בהשפעה שמשפיע, שזה נמשך מבחי' עליונה מעצם חכמתו וכמ"ש במד"ר ע"פ האלף לך שלמה כו' שישלים תלמודו לאחרים כו' זהו מבחי' האלף שלמעלה מבחי' ומאתיים דבני יששכר, וא"כ זהו מעלת אין ציצית אלא יוצא, ועתה יגדל נא כח הוא המילוי דמילוי כו', חכמות בחוץ תרונה שכדי שיהי' ההמשכה בחוץ היינו בבי"ע ע' זח"א תולדות דקמ"א ע"ב זהו ע"י חכמות דוקא ב' חכמות ח"ע וח"ת, ע' זח"ג נשא דקל"א ע"ב ודף ק"מ ע"א ובפ' ואתחנן דרס"ב א' וע' מזה בסידור שער התפילין בד"ה ומשירותא וממשיכותא דמוחא עילאה סתימאה כו' וסד"ה ואילין תפילין דרישא מוחא עילאה דאתמשך במוחא תתאה כו' דכתיב חכמות בחוץ כו', ובלק"ת בד"ה בהעלותך את הנרות שלך גדול משלהם בסוף הדרוש ג"כ מענין חכמות בחוץ כנ"ל, לפ"ז המשכת ל"ב נתיבות ח"ע במ' הכלה בא הכח לזה מהכתר ומו"ס שלמעלה גם מח"ע ולכן נק' וריח שלמותיך כריח הלבנון ריח דוקא, גם ע"ד יעקב אומר אז יבקע כשחר אורך, וכמו שערות די"ג ת"ד מכפרים על פגם המצוות ששרשן מגלגלתא כו' וע"כ לפי ששרש האור והבקיעה של י"ג ת"ד הוא מבחי' היותר עליונה כו', ועד"ז ה"ע אין ציצית אלא יוצא, ועמ"ש ע"פ והוא כחתן יוצא מחופתו ומעיין מבית ה' יצא כו' ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון ושם שזהו ענין תמתי להשלים גם החסרון שבבי"ע כו' וכמ"כ ענין יוצא דציצית להמשיך מעין הנ"ל, וזהו לדורתם לדור תם בחי' תמתי.

יב) כ' הבחיי שם ועוד יש במצוה זו סוד נפלא והוא שבה ישראל מתדמים לחיות המרכבה כו', והנה לכל חיה וחיה מארבע חיות יש לה ארבע כנפים שהן י"ו כנפים לארבעה חיות ויש לכל א' ארבעה פנים שהן י"ו פנים לארבעה חיות הוא שכתוב וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים לאחת והנה הן ל"ב בין הכנפים והפנים כו' עכ"ל, ור"ל וזהו ל"ב חוטי הציצית ועיין בהרמ"ז פ' במדבר מענין י"ו פנים דהחיות, ובמא"א אות ד' סכ"ז וז"ל ד' ציציות כנגד ד' נושאי הכסא ד' חיות כו', ולפי שהכסא גוון תכלת אבן ספיר דמות כסא לכן תכלת בציצית ולפי שהרקיע כעין הקרח לכן ציצית לבנות כו' עכ"ל, והי"נ כ' שזה מרומז ברע"מ פ' פנחס דרכ"ו ע"ב ודף רכ"ז ע"ש באריכות, ואפ"ל כי ב' הכוונות עולים בקנה א' כי לכל המשכה צ"ל העלאה וכדי להיות יוצא ונמשך למטה ל"ב נתיבות חכמה עילאה זהו ע"י והחיות נושאות את הכסא כו' שמרוממות בחי' המל' לעצמות אור א"ס כמ"ש בכמה דוכתי וכמ"ש בת"א בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש השני וכמ"ש מזה לעיל סעיף י"א ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי אתה נרי בענין ארוממך אלקי המלך וע' זח"ב ויקהל קצ"ז ב' קחו מאתכם תרומה (ועמ"ש מענין המרכבה בד"ה אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך שע"י המרכבה והחיות נושאות נמשך בזו"נ גילוי אור א"ס מהכתר ולכן ארז"ל דבר גדול מעשה מרכבה, כי ז"א מצד עצמו נק' זעיר אנפין, אנפי זוטרי בחי' כי נער