תקנו

ממקום גבוה יותר כמ"ש בסידור שער חג הסוכות גבי יעקב אומר אז יבקע כו' כמשל החבית כשנתמלא ביותר כו' לכן הציצית באמת באין מבחי' שלמעלה מעצם הלבוש, ולכן עשאה מן הנימין היוצאים משפת הבגד פסולה דא"כ הי' הענין של"ב חוטין אלו נמשכין מהבגד עצמו שהוא מל' הנק' שלמה והם ל"ב נתיבות פשוטים ובאמת באין ונמשכין מל"ב נתיבות חכמה עילאה ומלמעלה מעלה כו', וזהו ג"כ דארז"ל דציצית מלשון ציצית ראשי שהם בחי' שערות כי הנה השערות אף שהם מותרי מוחין עכ"ז סיבת בקיעתם בא דוקא משלימות המוחין כמשל חבית המלאה כו' ולכן סימן בר קיימא זהו כשגמרו שעריו כו', ויותר נראה זה בשערות הזקן שאין בוקעין (ועמ"ש בענין צאן לבן מה שיצא מבחי' לובן העליון כו') אלא לאחר היותו בן עשרים שנה שנשלמו בו המוחין דגדלות כו' כמ"ש מזה בלק"ת פ' מסעי בד"ה הנה גבי המסעות פ"ג, ולכן הכפרה על פגם העוונות נמשך מי"ג מדה"ר שהן י"ג ת"ד ועמ"ש מזה בהביאור ע"פ שוש אשיש ספ"ג ובהביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה פ"ג גבי ובזה מתורץ דהנה כו' ע"ש וסד"ה כנשר יעיר, לכן הציצית שארז"ל אין ציצית אלא יוצא בפ"ד דמנחות דמ"א סע"ב זה נמשך מבחי' עליונה מעצם הל"ב נתיבות כי להיות התפשטות והמשכת ל"ב נתיבות חכמה בבי"ע צ"ל הכח לזה מלמעלה מעלה כענין חכמות בחוץ כו' וכענין אך יצא יצא כו', ועמ"ש ע"פ ויצא יעקב מבאר שבע כו' וענין והי' ביום ההוא יצאו מים חיים כו' וע"פ ומרדכי יצא מלפני המלך בפע"ח ובת"א גבי פורים, וכמ"כ ענין ונהר יוצא מעדן יחוד חו"ב שרש ההמשכה בא מא"ס כו' שלמעלה מעצם החכמה כמובן ממ"ש בת"א ר"פ לך לך גבי ה' דאברהם, ועד"ז נת' בד"ה לסוסתי בפי' כחתן יוצא מחופתו פי' מה שהחתן יוצא ונמשך דהיינו מה שנמשך אתעדל"ע ע"י אתעדל"ת זהו הבא מחופתו בחי' סוכ"ע בחי' תענוג העליון משם נמשך להיות יוצא כו', ויש להעיר מפסוק הנה ה' יוצא ממקומו ישעי' כ"ו כ"א, ה' כגבור יצא, ישעי' מ"ב י"ג, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שופטים סי' ה' ל"א, יוצאים ביד רמה בשלח י"ד ח', יצאת לישע עמך חבקוק ג' י"ב, וזהו ענין ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ פי' כבוד הוא ל"ב נתיבות חכמה וכדי להיות וימלא כבוד גם למטה זהו ע"י המשכה עליונה דהיינו מבחי' ואולם חי אני מהו"ע ית', ועמ"ש בפי' ומעיין מבית ה' יצא כו' כי עכשיו ונהר יוצא כו' ולכן ומשם יפרד כו' אבל כאשר ומעיין יצא אזי והשקה כו' ע"ש בלק"ת בשה"ש סד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון, וזהו נמשך ע"י הציצית אשר אין ציצית אלא יוצא והיינו ל"ב נתיבות חכמה יוצאין זהו ממש ענין ומעיין יצא כו', והיינו שממשיכים בבי"ע כמו באצילות ששם מקנן החכמה.