תקנג

עטיפת ציצית פי' שישפיע אור המל' ויקשטה בקשוטים ההם שהם ד' ציצית ד' כנפות כו', קליפות כ"ו יעקב היה בכחו לטהר הקליפות הנק' בגד בוגדים בכלאים בציצית שע"י מצות ציצית יש הפרה לקליפות כלאים, והוא כמש"ל ששורש הכלאים שעטנז נמשך ממחלוקת קין והבל שהם צמר ופשתים, וכיון ע"י ציצית מתחברים יחד ומתבטלים בשרשן ומקורן דלאו מכל אלין מדות איהו כלל א"כ נמתקים הדינים וממילא אין יניקה לחיצונים מן המדות חו"ג שהם צמר ופשתים כו'.

י) בבחיי פ' ויקהל קכ"ו ג' ע"פ מלא אותם חכמת לב כ', חכמת לב נתיבות החכמה הם ל"ב כנגדם נצטוינו במצות ציצית שיש בה ל"ב חוטין ח' לכל כנף וכנף וכאשר אבאר שם במקומו בפ' ציצית בעזה"י, (ומה שהציצית הם בעצם י"ו חוטין וכשכופלים אותם נעשו ל"ב יש להעיר ממ"ש במ"א בענין מצנפת ואבנט, שהמצנפת הי' י"ו אמה כנגד ב' מוחין חו"ב ובכ"א יש ח' בחי' היינו ד' אותיות הוי' וד' אותיות אד' והאבנט היה ל"ב אמה ע"י ששם ג"כ מוח הדעת שנחלק לב' מוחין חו"ג ובכל א' ג"כ ח' בחי' הנ"ל, והדעת מחבר חו"ב ומייחדם וגם מחבר המוחין עם המדות לשון והאדם ידע ע"כ בו רמז לכפילת החוטין שנעשו מן י"ו ל"ב כו') וכן נאמר בספר יצירה בל"ב נתיבות פליאות חכמה ומפני שהחכמה נעלמת מן ההשגה לכך הזכיר בה לשון נתיבות כי לשון דרך הוא רחב (וכ"כ בזח"ב ויקהל דרט"ו ע"א) אבל נתיב הוא צר עד מאד (ועמ"ש ע"פ וכל גבולך לאבני חפץ בד"ה ושמתי כדכד ויש להעיר ג"כ מענין אות ה' שיש בה שער רחב פתוח למטה ויש בה פתח צר אצל ראשה, אשר הפתחא זוטא רומז לבחי' פיה פתחה בחכמה, וכמ"ש בסידור ע"פ מזמור לתודה כו' בענין חמץ ומצה שההפרש בין אות ח' לה' רק בפיתחא זוטא הנ"ל ורחוקים זמ"ז מאד וע"ד מ"ש קטנתי מכל כו' שכל הקרוב קרוב קמי' הוא יותר כאין ולכן בחכמה אות יו"ד ובבינה אות ה' וכמשל המעיין שקטן יותר מהנהר כו' הכל מצד קרבתו למקורו וכמו הכוכבים הם קטנים כו' כמ"ש במ"א ועד"ז הנתיבות הם צרים עד מאד לפי שהם בבחי' חכמה שהיא אות יו"ד), ומזה אמר הנביא עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם בירמי' ו' י"ו, הזכיר לשון עמידה בדרך שהוא רחב וכן הבטה שאמר וראו, אבל בנתיב שהוא צר מזכיר לשון שאלה ואמר ושאלו, והנה מרוב העלמת החכמה אי אפשר להשיג שרשה כי אם ע"י הנתיבות כדמיון חוטי השלהביות שהם נתיבות לגחלים וע"י חוטי השלהביות אדם רואה את הגחלת, וכן בדמיון החוט הנמשך מן הפקעת שע"י החוט ילך אדם למקום הפקעת (לפ"ז יש לומר כמו הקו וחוט לגבי א"ס ב"ה כעין זה הם הנתיבות לגבי עצם החכמה, וע' בבה"ז פ' וישלח ע"פ כי ישרים דרכי ה', ועוי"ל כי החכמה הוא עד"מ כח השכל, והנתיבות הם פרטי מיני החכמות שבהם תתגלה כח החכמה כמו עד"מ למטה יש חכמת התכונה חכמת הרפואה חכמת הניגונים חכמת העשייה לעשות כלים נאים,