תקמו

ג) במנחות פרק התכלת דמ"ב ע"א אמר רב יהודה אמר רב מניין לציצית בעובדי כוכבים שהיא פסולה שנאמר דבר אל בנ"י ועשו להם ציצית בני ישראל יעשו ולא עו"כ יעשו כו', וע' בתוס' בד"ה ואל ימול, דלמ"ד דעו"כ כשר לעשות ציצית בגמרא שם עמוד ב' מ"מ בעינן עשייה לשמה ואעפ"כ עו"כ כשר כמו גבי מילה משום דסתם מילה וציצית לשמה קיימא כו', ועו"כ סתמא קעביד כמ"ש התוס' במסכת עכומ"ז דכ"ז ע"א, והרב"י בא"ח סי' י"ד בד"ה כתב הרמב"ם פ"א מה' ציצית ס"ל בפשיטות דעשיית עו"כ חשוב שלא לשמה ואשתמטתי' דברי התוס' הנ"ל, ובגמ' שם הרי סוכה דכשירה בעוכומ"ז דתניא סוכת עוכומ"ז כו' ובפ"ק דסוכה ד"ח ע"ב וד"ט ע"א דהיינו משום דבסוכה לא בעינן לשם חג כלל רק שתהי' עשויה לצל, ונראה כי סוכה שהיא בחי' מקיף ע"כ א"צ לשמה ולכן אף עו"כ יכול לעשותה כי רם על כל גוים ה', וע' * בש"ע רסי' תרל"ה שא"צ שתהיה נעשית לשם מצוה רק לצל, וביאר בטו"ב שגם גנב"ך ורקב"ש יש להם בחי' צל וע"כ סוכתם כשרה, וראיה לזה ממ"ש סר צלם מעליהם, הרי יש בהם בחי' צל ונתבאר מזה בד"ה ואולם חי אני, שזהו ענין בחי' לבונה אשר בי"א סממני הקטורת וכמ"ש מזה בת"א בד"ה ראה ריח בני שזה המקיף הוא מבחי' גבוה משא"כ הפנימי שלהם כו' וע' בפע"ח שער הקדישים וע"כ בחי' סוכה שהוא ענין צל גם הם יכולים לעשות, ולכן מקריבים בסוכות דוקא ע' פרים ומתחילים מי"ג עד ז' לברר המקיף כו', משא"כ חוטי הציצית שהם המשכות בבחי' אור פנימי ממש וכדי להמשיך בבחי' פנימיות צ"ל ע"י כוונה לשמה וגם דוקא ע"י ישראל שזהו ענין יעקב יו"ד עקב שממשיך היו"ד בבחי' פנימיות בבחי' עקביים וכמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה שאין הכלי יכולה לקבל אלא ע"י צמצום כמו יו"ד כו', עוי"ל דגבי סוכות מצינו בכתוב שלע"ל גם העו"כ יעלו לחוג חג הסוכות בזכרי' סי' י"ד ט"ז, והיינו שיתבררו ויתעלו עד שיוכלו לקבל ג"כ מאלקותו ית' בבחי' מקיף שהמקיף ג"כ נק' אור מקיף, אבל שיאיר אלקותו ית' בבחי' פנימיות ממש כמו הציצית זהו והי' לכם לציצית לכם דוקא, ועמ"ש במ"א בד"ה כי ביום הזה יכפר עליכם בענין משארז"ל במד"ר בשיר השירים ע"פ אחות לנו קטנה כו' מה קטן זה כו' כי ביום הזה יכפר עליכם דר"ל