תקמד

העוה"ז וא"כ ג"ע נכלל בב' עולמים הנ"ל אם שהוא הארה מבחי' עוה"ב, והיינו כי יש בינה ותבונה אשר תבונה הוא הארה מבינה עילאה כו' א"כ הוא בכלל העוה"ב אם שי"ל שג"ע התחתון נכלל בכלל עוה"ז שהוא שרש וראש העוה"ז כו' וג"ע העליון הוא הארה מעוה"ב, עכ"פ רק שני עולמים יש בינה ומל' כו', ולכאורה יש להקשות מזה על מאמר תלת עלמין אית ליה לקב"ה וכן לאדם דהיינו עוה"ז וג"ע התחתון וג"ע העליון כנזכר בזח"ג פ' שלח קנ"ט א' ב', ויש ליישב דמ"מ ב' עלמין העליונים הכל א' ושניהם נכללים באות יו"ד ע"ש.

ו) בירושלמי פ"ק דפיאה ה"א מבואר ענין ד' דברים שאדם אוכל פירותיהן כו' וכנגדן ד' דברים עכומ"ז שעז"נ הכרת תכרת בעוה"ז ובעוה"ב, ומפרש כי דבר ה' בזה דבור אנכי ששמעו מפי הקב"ה וכמו שפירשו כן ג"כ בגמרא דידן בסנהדרין שם, ויש לפרש דזהו לעומת מה שקשרו להם שני כתרים בשעת קבלת התורה וכנ"ל סעיף ב' והיינו ע"י ביטולם לדבר ה' דהיינו עושי דברו לשמוע בקול דברו, ולכן לעומת זה מי שדבר ה' בזה ח"ו הוא הכרת תכרת כו' ועמ"ש מענין שהקדימו נעשה לנשמע בד"ה בשעה שהקדימו ובד"ה צאינה וראינה.