תקמג

כי דבר ה' בזה

פ' שלח טו, לא

כי דבר ה' בזה וגו'. פ"ג דברכות דף כ"ד סע"ב דמי שקורא ק"ש במבואות

המטונפות עז"נ כי דבר ה' בזה כו'.

ב) סנהדרין פרק חלק דצ"ט סע"א הרבה דברים שנקרא כי דבר ה' בזה ואחד מהן כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק וכ"פ בש"ע י"ד ססי' רמ"ו סק"ה. ועמ"ש בזה אדמו' נ"ע בד"ה חייב אינש לבסומי כו'.

ג) פ"ק דשבועות י"ג א' הכרת בעוה"ז תכרת בעוה"ב, עונה בה שאם עשה תשובה ומת מיתתו ממרקת, הנה בפרדס שער היכלי התמורות פ"ד פי' שיש בקליפה הנק' כתריאל שהיא כתר לשאר הקליפות ומן הקליפה הזאת הכרת שהיא לפעמים כרתיא"ל ועל ידו נכרתי' הרשעים כו' עכ"ל. והנה ידוע שבכתר דקדושה יש ב' בחי' ע"י וא"א וזהו ענין ב' כתרים שקשרו להם אחד כנגד נעשה וא' כנגד נשמע וכך לעומת זה בקליפה יש ג"כ ב' בחי' הנ"ל כמ"ש בע"ח שער הקליפות שמ"ח ספ"ג שביצירה יש א"א דקליפה ובעשיי' גם עתיק דקליפה כו', ולכן מהם נמשך ב"פ כרת הנ"ל כמו שבקדושה יש ב' כתרים כו', ואפ"ל שהכרת בעוה"ז נמשך מא"א דקליפה והכרת גם לעוה"ב נמשך מעתיק דקליפה, כי עוה"ב הוא ענין התגלות עתיק דקדושה שבבינה כו', וא"כ מי שפגם כ"כ עד שנכנס בעתיק דקליפה שהוא תכלית עומק הרע כענין כי אין דעת וחשבון בשאול כו' שהוא נגד בחי' חד ולא בחושבן שבקדושה הוא נכרת גם לעוה"ב, והנה בר"ח בהקדמתו לשער התשובה העיר לענין תשובה ממה שישים אל לבו חומר העונש עד שלפעמים הכרת תכרת והוא שיכרת הגוף מעוה"ז והנשמה מעוה"ב, והיינו כנ"ל כשהפגם מגיע כ"כ שנכנס ח"ו לעומק רע, ולכן ראוי שיחוס האדם על עצמו שהרי אפילו הבעלי חיים בורחים מליפול באש ובמים כו'.

ד) פ"ג דיומא דל"ו ע"ב עוונות אלו הזדונות וכה"א הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה כו'.

ה) פ"ז דסנהדרין דס"ד סע"ב הכרת תכרת כו' והלא כבר נאמר ונכרתה, וכי שלשה עולמים יש, וכ"ה ר"פ חלק ד"צ סע"ב, ולכאורה ק' אמאי לא הרי אומרים בשבת אין ערוך לך ואין זולתך כו' אין ערוך לך בעוה"ז ואין זולתך לחיי העוה"ב כו' ואין דומה לך מושיענו לתחה"מ, ולכאורה חיי העוה"ב שהזכיר קודם ימוה"מ ותחה"מ זהו ג"ע שכר רוחניות לנפש לבד, וא"כ יש כאן ג' עולמות העוה"ז וג"ע ותחה"מ שהוא עיקר העוה"ב ועיין בספר העיקרים מ"ד פ"ל וספל"א, מיהו שם משמע הפי' לחיי העוה"ב היינו שאחר תחה"מ וכן פי' הרד"א, ומ"מ עדיין הקושיא במקומה עומדת, דהא לכל הדיעות יש ג"ע שהוא שכר רוחני לבד תחה"מ שהוא עוה"ב א"כ יש ג' עולמות, וצ"ל דהם דברו לפי השרש כי ב' עולמים הם בינה ומל' שהם ב' ההי"ן דשם הוי' כידוע ובינה היא הנק' העוה"ב ומל' הוא