תקמב

דין לפי' הזהר נעשה צדקה בה"א שהוא בחי' ימינך וחסד, ובהרמ"ז פ' בחוקותי דקי"ג ע"ב ואות ה' מורה על הזיווג דקבילת דכורא ה' חסדים.

(ט) בריקאנטי פ' שלח ד"ה מראשית עריסותיכם וז"ל כבר רמזתי לך כי החלה היא מצוה יחידה בעיסה תרמוז לכנס"י הנק' ראשית לעולם הנפרדים ובהכנסה בתנור הבוער באש להבה צריך להפריש ממנה חלה שלא תהי' מדת הדין קשה וזהו מאמרם בזכות החלה שנאמר ראשית עריסותיכם (א"כ צ"ל שהיא ראשית לעולם הנפרדים) ומשם הברכה נאצלת בעולם שנאמר יחזקאל סי' מ"ד ל' ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך דוגמת הקטורת שלא שינה בה אדם מעולם עכ"ל. ועיין מענין תנור בלקו"ת פ' בהר ושבתה הארץ פי' בתנור אחד, פי' שיעורר בלבו רשפי אש האהבה מחמת בחי' אחד דהיינו מגדולתו של מלך מה"מ הקב"ה, וכ"כ עוד בפ' בחוקותי בד"ה בשברי לכם מטה לחם ושם פ"ב בתנור אחד פי' בחמימות האהבה הבאה מהתבוננות של אחד יחידו של עולם עכ"ל. ועפי"ז יש לפרש מ"ש במאו"א אות תי"ו ססעי' ל"ו תנור יסוד דנוק' ושם האופה יסוד עכ"ל. פי' כי הזיווג נק' בשם אכילת לחם כמ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל ועד"ז התנור שאופין בו הלחם הוא יסוד דנוק' דהפי' ע"ד חותם שוקע שמלמטה למעלה המבואר בלקו"ת בשה"ש בד"ה שמני כחותם ושם רפ"ג שהוא ענין שמו"ע תפלה בלחש השתחוואות בבחי' ביטול באוא"ס ב"ה ממש, וזהו ענין הנזכר בלקו"ת פ' בהר שם בפי' וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור תקרב בלא יו"ד, דהיינו כשהנפש רוצה להתקרב בעצמה לה' אז תהי' בחי' מאפה תנור עכ"ל. ור"ל להתקרב בעצמה ע"ד שנת' בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסלו בענין למסור נפשו באחד. והנה יש ג"כ תנור לעומת זה ע"ד מ"ש בהושע סי' ז' ד' כולם מנאפים כמו תנור בוערה מאופה, ופרש"י שהוסקה מיד הנחתום כן יצרם בוער בקרבם, והוא בחי' יסוד דנוק' דקליפה שהוא ג"כ בחי' תנור הבוער מאש זרה. ואולי זהו מ"ש במא"א שם תנור בעולם הבריאה דתמן מלך הראשון מזמ"ל דתהו בלע בן בעור יום בוער כתנור, ור"ל בלע נפל בשבה"כ ונק' בלע לשון בליעה ע"ד ותבלענה שבע שבלים הדקות שהם ז' מדות הרעות. ולכן הוא בן בעור שמזה נמשך היצה"ר הבוער כתנור כו', ולע"ל כי הנה היום בא בוער כתנור כו' במלאכי ג' י"ט והיינו מ"ש הריקאנטי מדת הדין. וא"כ אפ"ל לכן מפרישין חלה שעי"ז לא יהי' אחיזה לתנור דלעומת זה של אש זרה לאפות העיסה כ"א יהי' האפייה בתנור דקדושה כו'.