תקלז

כמ"ש בסידור שער הק"ש, ובמאו"א אות ח' סכ"ו חלה נק' חכמה דנוק' ולכן נק' ראשית כו' והוא ענין כולם בחכ' עשית וכמ"ש בת"א בביאור ע"פ המגביהי לשבת בשם הפרד"ס שלכן מוציאים שמן מכל דבר לפי שכולם בחכ' עשית וכמבואר במ"א ע"פ וקוי ה' יחליפו כח בענין עד שלא נבה"ע הי' מים במים ואח"כ נאמר יהי רקיע ויהי מבדיל כו' פי' מים במים היינו ח"ת שהיתה כלולה בח"ע ואח"כ נא' ויהי מבדיל כו' שמים תחתונים שהוא ח"ת ירדה למטה להחיות בי"ע וזהו כולם בחכמה עשית וכמו עד"מ החכ' שבדבור או במעשה כו' וח"ע היא התורה כו' ואח"כ ע"י מ"ת נמשכה ח"ע להתלבש למטה בח"ת ועי"ז יהי' עלי' יותר שתתעלה ג"כ ח"ת וח"ע למעלה יותר במו"ס וזהו חכמות בחוץ תרונה וע' מזה ג"כ בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת (הראשון), ועד"ז י"ל הפרשת והגבהת החלה הנק' ראשית עריסותיכם היינו ח"ת בחי' מזון היינו ואתה מחיה את כולם ולכן חמשת המינים חייבים בחלה חטה כ"ב אתוון וכן שעורה שיעור ה' ה' מוצאות הפה, שזהו המזון הנק' עריסותיכם ואתה מחי' כו', ומבואר בזח"ב ר"פ ואתה תצוה אתה הוא בחי' מל' כ"ב אותיות מאלף עד תי"ו וה' מוצאות והוי"ו דואתה הוא המשכת הקול הנמשך ומתלבש בהדיבור כו' ועז"נ ואתה מחי', והיינו כי הדיבור הוא נמשך ע"י ה"ג המחלקים הצירופי אותיות, אמנם צ"ל ג"כ התחברות האותיות וזהו ענין ואתה כו', וזהו ג"כ ענין גיבול הקמח במים שהקמח הוא מה שנתפררו כ"ב אתוון דחטה לחלקים קטנים לכל נברא כפי שיוכל שאת וגיבולה במים מטבע המים לדבק בחי' האהבה לדבקה בו כמ"ש ע"פ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ, והוא ענין חיבור האותיות בצירופי' כענין עיר אלקינו העיר היא הרבה בתים כו' אך ראשית עריסותיכם היא החכ' שבדיבור שהיא חכמה תתאה שצריך להפריש ולהגביה לקשרה בח"ע שבו שורה אא"ס ב"ה וכענין שבתא דלילא שאזי הוא עליית החכ' שנתלבשה בדיבור ומעשה להתכלל במקורה ח"ע, והיינו ע"י אכילת כהן כי ימין מקרבת שוש' דמטרוניתא והוא אכילת אדם דלעילא שהוא ענין מ"ה המברר ב"ן שלמעלה מבחי' ארי' דאכיל קרבנין בירור דב"ן כו' גם הוא ענין אכלו ריעים לעילא כו' שעי"ז נמשך השפע ג"כ באו"א והיינו ממזלות דמו"ס כו', והיינו ע"י עליית ח"ת בח"ע מעורר וממשיך השפע בח"ע מאוא"ס ב"ה ממש.

וזהו וראשית עריסותיכם להניח ברכה אל ביתך ביחזקאל סי' מ"ד למ"ד פי' ביתך היא בחי' מל' ח"ת וזהו בראשית ברא בי"ת היא ח"ת ראשית היא ח"ע ולכן ארז"ל פ"ו דיבמות דס"ב סע"ב וברבות בראשית ר"פ י"ז השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה שנאמר להניח ברכה אל ביתך כו' וגם כי בית עשוי מאבנים שהם אותיות וכשמצטרפין יחד דוגמת גיבול הקמח במים ונעשו גוף א' נק' בית, ועמ"ש בד"ה וזאת המצוה בפ' ואתחנן שזהו ענין תשבע"פ כמארז"ל א"ת בניך אלא בוניך כו', וצ"ל להניח ברכה אל ביתך כי הנה העולם נברא בבית שהוא סי' ברכה ולא נברא באלף אף שהוא גבוה יותר אלא לפי שיש ממנו יניקה לבחי' ארור ע"י בחי' ארך אפיים כו' אבל ע"י בי"ת בחכ' יבנה בית יומשך רק במקום הקדושה כו', ויש ברכה בראש הוא ח"ע וברכה בסוף הוא ח"ת וזהו להניח ברכה אל ביתך, והיינו ע"י החלה שהיא בחי' ראשית בזה ממשיך האור בבחי' ראשית חכמה ברכה בראש ומזה נמשך ברכה בסוף תיקון הנוק' היא החלה כו', וזהו