תקלה

יחו"ע, ואכילת אדם דלעילא זהו כענין לחם מן השמים, ולכן החלה שנתרם מלחם מן הארץ וניתנת לאכילת כהן הוא ממשיך אכילת אדם דלעילא ש' מ"ה ה"ז עלי' מבחי' יחו"ת להתכלל ביחו"ע.

ב) אך החלה צריך להגביה אחר שיתן המים בהקמח, כי הנה ארז"ל בב"ר ר"פ י"ד ע"פ וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ע"פ ואיש תרומות זה אדה"ר שהוא גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם א"ר יוסי בן קצרתא כאשה הזאת שהיא מקשקשת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבינתיים כך בתחלה ואיד יעלה מן הארץ וגו' ואח"כ וייצר כו' כי הנה מבואר בד"ה והי' מספר בנ"י בענין ד' יסודות עפר מים אש רוח שבחי' מל' נק' ארץ שהיא המדריגה התחתונה להיות עם ויש בבי"ע כי מלכותך מל' כ"ע, ובד"ה ועתה יגדל נא כתב וז"ל כי כל העולמות והברואים הם לפניו בחי' דומם וכמ"ש מן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מקום שכינתו ית' בעליונים הם המלאכים ונשמות נקרא בשם עפר כי אין ערוך אליו ית' עכ"ל ועמ"ש מענין עפר בד"ה ויאבק איש. והנה ארץ מלשון רצון ותשוקה ואל אישך תשוקתך וזהו ואיד יעלה מן הארץ וכמ"ש בזח"א דל"ה ע"א ואיד יעלה מן הארץ דא תיאובתא דנוק' לגבי דכורא והוא העלאת מ"ן בחי' תשוקה הנ"ל, ועמ"ש מזה בסד"ה האזינו השמים, ואזי נמשך מלמעלה בחי' מ"ד והשקה את כל פני האדמה שמים הוא השפעה מלמעלה המחדש בטובו בכ"י כו' ועמ"ש בד"ה האזינו הנ"ל בענין ויבא כגשם לנו, נמצא מ"ש הרבות שהיא מקשקשת עיסתה במים היינו יחוד מ"ן ומ"ד. אך צ"ע איך יתכן זה באדה"ר דהכתיב כי לא המטיר כו' ואדם אין כו' הרי שקודם בריאת אדה"ר לא הי' עדיין המשכת מ"ד, ע"כ אפ"ל דקשקוש זה במים הוא בבחי' מ"נ היינו בחי' ואד יעלה כו' לחלוחית הארץ כו' ועמ"ש עוד מענין גידול העפר במים בבוך שמות פ' יתרו ע"פ מזבח אדמה תעשה לי, המתחיל דף שב ושם סעי' ג' יעו"ש, וע' בת"ז תיקון ט"ז והכס"מ שם אות ג' כ' וז"א מערה טיפתו במל' והיא מעלה מ"ן ומשניהם יולד הולד הקדוש עכ"ל והיינו גופו של אדה"ר שהי' חלתו של עולם הוא הולד הקדוש הנולד מיחוד עפר ומים הנ"ל שהם זו"נ אך זה הי' עדיין רק גופו.

ג) ואיתא בזח"ג קדושים דפ"ג סע"א אדם קדמאה אע"ג דגופא דילי' הוה מעפרא לאו מעפרא דהכא אלא מעפרא דבי מקדשא לעילא אבא ואימא אשתכחו ומלכא עילאה אשתתף בהדייהו, וע' בסה"מ סי' קס"ו בשם ספר הגלגלים ס"פ י"ח דר"ל שלא נברא אפי' מעפר בהמ"ק התחתון כ"א מעפר בהמ"ק העליון דהיינו ע"י זיווג זו"נ דאצי' נולד גופו שהוא כללות ג' עולמות בי"ע, וזהו ענין החלה אחר גיבול העפר במים שהוא ענין יחוד זו"נ דאצי', ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים היינו מאו"א הם בחי' אש רוח שלמעלה מעפר ומים, דהיינו ע"י התרומה וחלה הנ"ל שהוא העלאת מבי"ע להיות ביטול היש ממשיך גילוי חו"ב עילאין. וזהו כמו דמל' דאצי' נק' גופא לגבי ז"א שנק' נשמתא וע"ק נק' נשמה לנשמה, כך אחר החלה שהוא גוף אדה"ר היינו בחי' חכמה תתאה שנק' גופא בחי' כלים שהכלי אינו ערוך לגבי האור כמו הגוף לגבי הנשמה והעלאת והגבהת החלה עליי' הכלים כענין נשמה שנתת בי טהורה היא שנמשכת מפנימיות הכלים