תקלג⁶

ממעלה למטה דוקא שלכן נתלבשו בגשמיות וכנ"ל בענין המנחה, שהרי אין בזה העלאה רוחנית ממטה למעלה כבק"ש כו'. ולכן הקורא ק"ש בלא תפילין שהוא בחי' העלאה ממטה למע' ברוחניו' בלא המשכה אח"כ ממעלה למטה דהיינו בגשמיות ע"י התפילין דומה ממש למקריב עולה שהוא בחי' העלאה נפש החי' שבבעלי חי בלא מנחה הקרבת סולת ושמן שהוא סוד ההמשכה ממעלה למטה כו' וזבח בלא נסכים ששניהם ענין א' כדפי' וכנ"ל. ואמנם לכאורה הוא גופא קשיא מדוע מקריב עולה בלא מנחה אינו כלום עד שאמר שכמ"כ הוא הקורא ק"ש בלא תפילין עם היות כי זהו העלאה וזהו המשכה, אבל מ"מ הרי העולה נעלה יותר בהיותה רוחני' והמנחה גשמיות, וכמו"כ הק"ש לגבי התפילין כו'. אך הענין כי באמת המשכת האור שע"י המנחה והנסכים הוא יותר גבוה ומאד נעלה מההעלאה שע"י העולה והזבח כי מנחה ונסכים הן ג' בחי' חב"ד שהשמן שבמנחת נסכים הוא בחי' חכמה כידוע בענין השמן שצף ע"ג יין להיותו בחי' חכמה שלמעלה מבינה והיין שבנסכים עצמן הוא בחי' בינה כנ"ל באריכות בענין יין המשמח אלקי' כו'. והסולת שבמנחה הוא בחי' הדעת כמארז"ל אין התינוק יודע לקרות או"א עד שיטעום טעם דגן. א"כ משמע שיש בחי' הדעת בהחטה כו' משא"כ העולה והזבח שהן בחי' העלאה ממטה למעלה היינו רק בבחי' חג"ת כי חיות דמרכבה פני ארי' פני שור פני נשר היינו ג' בחי' חג"ת כידוע פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל כו'. ומשם מקור ושרש נפשות הבהמות כנ"ל ושם המה מתכללות ע"י הקרבתם דהיינו במקור חוצבם כו'. משא"כ ההמשכה ע"י מנחה ונסכים היינו מבחי' חב"ד כנ"ל. ואמנם מה שהמנחה ונסכי' הם למטה גשמיים יותר מהעולה והזבח דהיינו מה שהשמן והיין והסולת ששרשם מחב"ד נשפלו להיות בחי' צומח גשמי והבעלי חי שיש בהם נפש רוחני' שרשם רק מחג"ת כו' ידוע התירוץ בזה, כי אדרבה היא הנותנת כי כל מי שהוא בשרשו יותר גבוה אזי יכול לירד ולהשפיל עצמו למטה יותר ולכך מבחי' חב"ד דווקא יכול להיות ההתלבשות גם בצומח גשמי, משא"כ מבחי' חג"ת שהם למטה במדריגה אינו יכול להיות ההתלבשות כ"כ בגשמיות כ"א בבעלי חיים שהנפש שבהם הוא רוחני' נפש חי' כו'. ואע"פ שלמטה הם גשמיים מ"מ מצד שרשם יוכל להיות על ידן המשכת אור החב"ד שהוא למעלה מהקרבת הבע"ח שהוא ההעלאה בחג"ת. ולכן המקריב עולה בלא מנחה אינו כלום. וכמו"כ ממש הוא ענין הקורא ק"ש בלא תפילין כו' וד"ל. ומ"מ ארז"ל ע"פ והשתיה כדת כדת של תורה אכילה מרובה משתי'. כי הנה ארז"ל אין לך טפה שיורדת מלמע' אא"כ טפיים עולים כנגדה מלמטה. וידוע הפי' דההעלאה צ"ל כפליים כפ"ע ההמשכה שמלמעל' למטה, ולהיות כי האכילה הוא ענין ההעלאה שממטלמ"ע בהקרבת והתכללו' נפשות הבע"ח במקורם כו' לכן צ"ל מרובה מהשתיה שהוא ענין ההמשכ' שאח"כ מלמעל' למטה כנ"ל.