תקלג⁴

מופשטים מבחי' גוון לגמרי רק שהכלי התופסם מתארת אותם בגוון למראות העין בלבד כו' כמו"כ ברוחניות כך הוא בחי' החכמה שהוא בחי' היולי וגוונה ותוארה משתנה לפי הכלי שתתמשך לתוכה דהיינו לפי אופן מהות כלי המוח המשיג ומקבל השכלה זו לתוכו שכמו"כ יהי' תואר ותמונת המושכל שמשיג כו'. ולכן נקראת החכמה מים וזהו ענין מים עליונים שמעל לרקיע השמים שאין הכוונה על מים גשמיים רק על בחי' החכמה שהוא נק' מים ברוחניות (ובאמת שהוא מקור הגשמיים כנ"ל) ומים תחתונים הם המים הגשמיים. אמנם כל זה הוא שנעשה ע"י ההבדלה הנ"ל, אבל קודם שהבדיל ביניהם והי' מים במים שהמים שהם עתה מים תחתונים גשמיים היו בלולים עם מים עליונים הרוחניים א"כ גם מים תחתונים לא היו גשמיים כלל אלא רוחניים ע"ד הנ"ל במים עליונים דעכשיו מאחר שהיו כולם כא' עד"מ כשמערבים שמרים ביין אזי גם השמרים נהפכים ליין ומשתנים ממהותם הראשון עם היות כי כל היין נעשה עכור קצת. הן אמת שזהו הפגת טעם להיין, אבל לגבי השמרים ה"ז עילוי, ואז אין הבדל כלל בין יין לשמרים. משא"כ אחר התבררם כשמתפרדים חלקי היין מהשמרים אזי השמרים נשארים פסולת לגמרי עם היות כי היין מזדכך יותר ונעשה משובח מאשר היו לפנים מעורב בו גם פסולת ונשאר כולו מזוכך, אבל השמרי' נשארי' פסולת לגמרי. כמו"כ עד"מ למעלה קודם שהי' ההבדלה בין מים למים היו המים התחתונים מעורבים במים עליונים ואזי ע"י התערובות רוחני' המים עליונים והתגברותם על מים תחתונים אזי הי' הכל רוחניות, וכמ"ש ורוח אלקי' מרחפת על פני המים וקאי על כל המים שבעולם בכלל ומסתמא לא הי' מרחפת על מים גשמיים אלא וודאי שהיו כולם רוחניים והיינו לפי שהיו מעורבים יחד כנ"ל. משא"כ אחר שהבדיל ביניהם ביום ב' באמרו יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים אזי המים עליונים שהוא ענין בחי' המים רוחנים כנ"ל נתעלו יותר משום שנעשו מזוככים בתכלית ומופשטים מתואר ותמונה גשמיים שהיו מקודם מעורבים במים תחתונים. אבל מים תחתונים נתגשמו יותר עד שהיו למים גשמיים ממש מפני שניטל מהם הרוחניות דמים עליונים שהיו מעורב בהם עד שגם המה היו רוחני' ואזי נשארו מים גשמיים וכמשל השמרים כשמתפרד ונברר מהם חלקי היין כו' וז"ש מי בוכים * שמים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא שבחי' הגשמיות בוכה על עוצם ירידתו למטה שהרי מקודם הי' כאחד עם בחי' הרוחני' כנ"ל במשל תערובות שמרים עם היין שהיו כולם מהות אחד כו'. והנה ע"י שאמר ביום ג' יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה כו' ירדו כללות מים תחתוני' הנ"ל שנתגשמו ביותר וירדו לתהום. ולכן היו שופכים היין המנוסך בנקבי השיתין שבמזבח ושיגיע עד התהום כי עיקר ענין ניסוך היין הוא המשכת א"ס ב"ה מעילא לתתא ונק' בשם