תקלג<sup>2</sup>
ההעלם שמתחלה הי' בלוע בתוך הענבים וע"י הסחיטה יוצא לגילוי כו', כך עי"ז יצא סוד גילוי פנימי' אלקותו ית' וזהו סוד משמח אלקי' וד"ל.
ועתה יש להבין ענין הקרבנות שהן נקראים בשם אכילה וניסוך היין הוא אח"כ ונק' בשם שתי' כו'. והענין דכמו עד"מ אכילת האדם הגשמי הנה הוא ניזון מהמאכלים גשמיים וחי בהם שאם לא יאכל כמה ימים יוכל למות ברעב כידוע. ובאמת הרי המאכלים הם למטה במדריגה ממנו שהרי האדם הוא מדבר ויש בו נפש רוחני והמאכלים הם צומח וגם החי הוא למטה מהמדבר כו'. אך הענין כי המזון אינו להנפש עצמה רק שפעולתם לחבר הנפש בגוף, ואם לאו גורם פרידת הנפש מהגוף, ואם לא יאכל כמה ימים תסתלק לגמרי מהגוף וימות הגוף כו'. וכמו"כ יובן עד"מ פי' וענין אכילת גבוה שהו"ע הקרבנות, וכמאמר ישראל מפרנסים כו', שהתועלת היוצא מהאכילה שהוא הקרבן הו"ע התחברות והמשכות א"ס ב"ה בעולמות שהעולמו' הן הן הנקראים בשם גוף אצלו ית', וע"י העלאת הקרבנות הוא נמשך ומתפשט בהם. והענין הוא ע"ד שהמאכלים גשמיים גורמים התחברות הנפש עם הגוף שהוא ע"י שהם מתבררים תחלה באצטומכא ומתפרד המובחר מן הפסולת ואזי הפסולת נדחה ויוצא לחוץ והמובחר שנתברר לדם נעשה חיות, ועז"נ ולחם לבב אנוש יסעד שהלב מתחזק ע"י הלחם, והיינו מן החיות הרוחניות שנעשה מהלחם שהרי גשמיות הלחם אינו מגיע ללב כלל כ"א נכנס באצטומכא ומעיים. אלא פשוט דהכוונה הוא על הרוחניו' שנתברר מהלחם שהוא סועד את הלב. ופי' סועד הלב היינו שמגביה הלב להיות בו עי"ז המשכות והתפשטות החיות מן המוח, כי הנפש משכנה במוח, וזהו התחברות של הנפש בגוף שהוא המוח עם הלב כו'. וכך יובן עד"ז למעלה שהקרבת הבהמה גשמי' ע"ג המזבח נק' בשם אכילה אצלו ית'. והיינו על בחי' הרוחניו' שבבהמה שעליו נא' לחמי לאישי כו', כי ג' שותפים יש גם בבהמה כמו שיש ג' שותפים באדם, אלא שהנשמה שבאדם הוא מבחי' אדם שעל הכסא ובבהמה הוא מבחי' פני שור שבאופנים כידוע, אבל עכ"פ רוחני' היא. והנה ע"י שחיטת הבהמה והקרבתה ע"ג המזבח הרי נפשה יוצאת ממנה ועולה בשרשה בבחי' פני שור הנ"ל, ושם היא מתבררת כדמיון הלחם הגשמי שהוא מזון אצלו ית' שהוא ג"כ ע"י שמתברר תחלה בכלי הראוי לזה ברוחניות, והיינו כמ"ש המו מעי לו וכתי' וכל קרבי את שם קדשו, שיש למעלה מלאכים הנק' קרביים ובני מעיים שבהם מתברר הנפש של הבהמה, כי עם היותה רוחני' מ"מ יש בה ג"כ פסולת אלא שהוא פסולת רוחני' שהרי הוא ממה שנפל בשבה"כ ונתערב טו"ר כו'. ושם הוא מתברר והפסולת נדחה ויוצא לחוץ, פי' שנשפל למטה להיות מזה התהוות תענוגי עוה"ז הגשמי' שנק' בשם פסולת לגבי תענוג האלקי הרוחני' שנתברר מזה ונפרד לעצמו כו'. וז"ש אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו כו'. וזה קאי על הקרבנות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.