תקלג

התפשטותה בגוף נראה בעליל שהוא מעין השכל הנובע במוחין שבראש ששם הוא משכן נפש המשכלת ושם מתפשטת הארתה כו', וזהו בחי' החיצוניות שלה, ומה שמקבל אור וחיות לקיום עצמותה נק' פנימי' ע"ד הנ"ל. ובאמת דרך פרט יש בכל מציאות ג' בחי' הא' הוא היותו מקבל משלמעלה הימנו ב' היותו בחי' משפיע לשלמטה הימנו, הג' הוא בחי' עצמותו שאינו לא בחי' מקבל ולא בחי' משפיע, כי בחי' היותו מקבל או משפיע היינו התחברותו וטפילותו למציאות זולתו עכ"פ ואין זה בחי' עצמיות שלו, דהיינו מה שהוא לעצמו ממש לא מקבל וטפל לעליון ממנו שהוא ענין זנב לאריות ולא ראש לשועלים כו'. והוא בחי' שלישית שיש בכ"א מלבד פנימיות וחיצוניות שהם הפכים לגמרי, כי הפנימי' הוא תכלית העילוי בהיותו דבוק במקורו והחיצוניות הוא תכלית ההשפלה להיות ראש ומקור להמקבל שהוא פחות הערך ממנו כו'. ובחי' עצמיותו ממש שאינו לא בעלי' ולא בירידה אלא כשהוא לעצמו זהו בחי' הממוצעת בין ב' בחי' הנ"ל והיא המחברת אותם שיהי' יכול להיות משפיע ומקבל כו'. וזהו ענין ג' בחי' הנז' בס' הקבלה שיש בכל דבר א' בחי' פנים שלמעלה פי' פנים הוא מלשון ויפנה כלומר בחי' הא' הוא מה שהוא פונה למעלה דהיינו שהוא בחי' מקבל ממקורו, הב' הוא בחי' העצמיות כנ"ל, הג' הוא בחי' החיצוניות כו'. וכן הוא ג"כ ע"פ לשון עו"ע שכל עילה מחציו ולמעלה דבוק בעילתו ומלמטה הוא דבוק ומשפיע לעלול ממנו והם ב' בחי' הנ"ל, והג' הוא עצמיות של העילה שאינו דבוק לא לעילתו ולא לעלול ממנו, אלא כמו שהוא לעצמו כו'. והוא ג"כ ענין מדריגות ג' אבות אברהם יצחק ויעקב שהם ג' בחי' הנ"ל, אברהם איש החסד ונמשל למים מה מים יורדים מגבוה לנמוך אף הוא טבעו להיות משפיע למטה, ובחי' יצחק הוא כנגדו ממש שנמשל לאש שטבעו לעלות למעלה דוקא שהוא בחי' ההסתלקות מהנחת עצמיותו לשלמעלה הימנו כו'. ויעקב הוא בחי' האמצעות ביניהם ונק' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק שהם ב' קצוות מנגדים כנ"ל. וכן עד"ז * כל נברא כלול מג' בחי' אר"מ הנמשכים מבחי' ג' אבות הנ"ל. מצד בחי' האש שבו טבעו לעלות למעלה מכפי גדר עצמותו, ומצד טבע המים לירד בנמוך יותר כו', והרוח הוא בחי' האמצעות הנ"ל המחבר אותם וד"ל.

ועתה יובן ענין השמחה מה היא שהיא שינוי * מהוויתו התמידי', והיינו שהוא בחי' התגלות הפנימי', כי בתמידות הפנימי' שבו נעלם ונסתר כנ"ל, רק החיות החיצוניות היא המתפשטת בגילוי להחיות הגוף ועל פיה יהיו כל הנהגותיו תמיד כו'. אבל בהיותו בשמחה וטוב לבב הענין

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.