תקלב

כסף לעצמם וח' בחי' סיגים לעצמם שהרי כולם נכללו ונתערבו כ"כ עד שהיו לגוש א' ממש עד שאין שום חלק משהו מהגוש שאינו מוכלל מכסף וסיג יחד, רק שיש בו בכללותו ב' עניני' שונים כסף וסיג. פי' שבאמת הוא מציאות א' מראשו לסופו רק שעצם מציאות כלול מב' דברים שונים שנתערבו יחד והיו לאחדים ואין בהם הפרש במקום גשמי לומר שחלק זה כסף וזה סיג כי כולו אחד. אלא שבכל חלק ונקודה פרטי' כלולה מב' דברים האלו והן נק' בחי', שיש בה כך בחי' כסף וכך בחי' סיג, דהיינו שהכסף המעורב עם הסיג הוא כך וכך עד"מ נגד הסיג כו'. וכך הוא בנמשל ממש ברוחניות שבחי' חכמה כלולה מי"ס עד"מ והם עשרה דברים שונים זמ"ז כנ"ל אבל אין ההבדל ביניהם בהתחלקות ממש זה מזה כי כולם בנושא א', אלא שנושא זה כלול ויש בו עשרה כחות אלו כו'. וזהו שאמר בחי' חכמה בחי' בינה שהרי החכמ' אינה בהתחלקו' ממש לעצמה מן הבינה כי כולם כא', רק שבחי' כח החכ' הכלול באותה הספי' זה נק' בחי' חכמה שיש בחסד עד"מ כו' וכיוצא. וכמו"כ הוא ענין פנימי' וחיצוני' שיש בכל דבר שאין הכוונה שזהו מבפנים וזה מבחוץ כבגשמיות ח"ו, כי באמת כולם מציאות א' מרישא לסיפא רק שכלול מב' כחות שונות, א' הוא היותו מקבל לעצמו וב' היותו משפיע לזולתו, ונק' ב' בחי' כי אעפ"כ שניהם בנושא א', והנושא הוא עצמיות הספי' שהוא בחי' שלישית כמשי"ת שהוא הסובל בחי' הקבלה ובחי' ההשפעה. אלא שמ"מ בחי' היותו מקבל נק' פנימיות כי הוא לצורך עצמו והוא למעלה הרבה יותר מההשפעה לזולתו, כידוע שנה"י שבעליון נעשי' מוחין לתחתון כו', ולכן בחי' היותו משפיע נק' חיצוניות כנ"ל. וכמו"כ יובן ענין פנימיות וחיצוניות גם בנפש החי' כמו הבהמות שיש בה נפש וחיות רוחני הנמשכת מפני שור שבמרכבה דאופנים, וחיות הזה שיש בו ג"כ ב' בחי' הנ"ל א' שמתפשט בגוף הבהמה ומחי' אותה, עם היות כי התפשטות החיות הוא רק בדרך הארה בלבד כזיו השמש מהשמש עד"מ שהזיו בלבד הוא הנראה בארץ ולא עצמיו' השמש, וכך הוא בחי' החיות שהגוף חי מהנפש הוא הארה מעצם הנפש ולא עצמיותה ממש כידוע ומבואר במ"א, ואינו כענין השפעת עו"ע שעצם המשפיע מלובש בהשפעה כו', מ"מ הרי הארה זו היא התפשטותה עכ"פ וממילא שעצמותה שורה ונמשכת בגוף שאזי הגוף חי ממנה וחיות זה הוא בחי' זיו מעצם החיות שבנפש עצמה. משא"כ אם תסתלק הנפש ישאר הגוף שממה כדומם כו'. וא"כ בהתלבשות הנפש בגוף נעשי' בחי' משפיע ומקור החיות להגוף כנ"ל. ואמנם הוא גם בחי' מקבל מלמעלה דהיינו מפני שור הרוחני שהוא מקור חוצבה כנ"ל, שהרי אלו היתה נפסקת ממקורה היתה נפסדת לגמרי כו', וזהו ענין פנימי' וחיצוני' שבה ואע"פ שהיא רק נפש אחת, כי היותה בחי' משפיע להיות מתפשט חיות ממנה בגוף נק' חיצוניות והיותה בחי' מקבל החיות לעצמה ממקור חוצבה נק' פנימי' שלה כו'. ויותר יובן זה באדם שיש לו גם נפש המשכלת הנמשכ' מפני אדם שבמרכבה כידוע, והרי