תקלא

שגדילים מן הלבנה, כמו הגפן גדל מהחמה והירקות מהלבנה ופירות העץ מהכוכבים. ופי' חמה ולבנה כו' היינו מן הרוחניו' שבהם שהרוחניות שבחמה היא המשפעת כח וחיות בגפן כו', וזהו ענין המזל שמכה בעשב כו'. ויש מזל וכח רוחני פרטי שבכל עשב כפי שינוי מזגו ותכונתו מהאחרים. והנה מובן לפ"ז שהמזל יש בו ב' בחי' א' שהוא מקבל חיות מלמעלה הימנו לעצמו, והב' שהוא משפיע למטה. והנה מה שהוא משפיע חיות למטה בגשמיו' נק' חיצוניותו שהוא הנמשך ומתגלה לחוץ ממנו, ומה שהוא מקבל חיות לעצמו נק' פנימיותו. עם היות כי ברוחניות לא שייך התחלקות לחלקים לומר שזהו לצד הפנימי וזה לצד החיצון כבגשמיות, והמזל הוא כח רוחני ובודאי כולו אחד מראשו לסופו ואינו מגדר מקום לסיימו בפנים וחיצון כו', אבל הכוונה שכלול מב' כחות אשר הא' נק' בערכינו פנימיות יען היות נוגע לעצמיותו גם אם אין תחתון בלעדו והשני נק' בערכינו חיצוני' על היותו התחברותו לזולתו שמבחוץ ממנו ולמטה, והיינו כנ"ל. כי הרי עם היותו כח א' רוחני מ"מ הרי יש בו ב' דברים א' שהוא בחי' מקבל חיות לעצמו, וא' שהוא בחי' משפיע לזולתו שלמטה הימנו. והרי ב' דברים אלו הם שתי כחות שונות עם היותם בנושא אחד ושייך לקרותם בב' שמות ולהבדילם זה מזה כפי מהותם כו'. וזהו ענין לשון בחינה שנזכר תמיד בס' הקבלה בחי' כתר בחי' חכמה כו', שלכאורה אינו מובן למה לא אמר בשמותן בתולדותן כתר חכמה, ומה זה שהוסיף עוד תיבת בחי' כו'. אך הענין לפי שההתחלקות שברוחניות אינו כמו התחלקות שבדברי' גשמיים כמו היד שיש בו ה' אצבעות כל א' מובדל וחלוק לעצמו מזולתו, כי המקום מפריד ביניהם ויכולים לקרותן בשמותן ראשון שני שלישי כו'. משא"כ ברוחני' כמו ספי' החכמה הכלולה מי"ס דחכמה שבחכמה בינה שבחכמה כו' עד מל' שבחכמה אינן עשרה נפרדים זה מזה ממש האדוקים במקום א' כקשרי האצבעות ביד כי למעלה אין מקום גשמי ח"ו. ומאחר שכולם בבחי' חכמה הם כולם מציאות א' בלי שינויים כלל מראשו לסופו עד"מ מאחר שמושלל מגדר מקום, וא"כ ההתחלקות שבו כתר שבחכמה כו' עד מל' שבחכמה אינה התחלקו' גילוי לעשרה דברים רק שהוא בבחי' התחלקות בכח, שיש בו י' כחות כח החכמה כח הבינה כח החסד כו', וכולם בנושא א' כלומר שאינו אלא מציאות א' לפי ראיית עין הוא בחי' החכמה עצם הספי' רק שיש בה כמה כחות שונות זה מזה, כח להתחכם כח להתחסד כח להתגבר כו', והמה כחות משונים ממש ושייך להבדילו זה מזה כנ"ל, אבל אין ההבדלה בגשמיות, שהרי אעפ"כ כולם בנושא א'. לכן לא מצאו משל בגשמיות לקרות שם למדריגות רוחני' הנ"ל בגשמיו' אלא בשם בחי' כתר ובחי' חכמה כו', ששם בחי' מורה על אופן התחלקות הכלי שכולם בנושא א' רק שנושא זה יש בו כמה כחות אלו במספר. וכמו ענין בחי' הכסף אם אומרים עד"מ שמחזיק ח' בחינות כסף וח' בחינות סיגים, והנה מ"מ אין הכוונה שהם מחולקים זה מזה ח' בחי'