תקכז

ואולם חי אני

ואולם חי אני וימלא כבוד וגומר. הנה ענין וימלא קאי אלע"ל שעתיד להיות כן וצ"ל מהו השייכות פסוק זה כאן לענין המרגלים. ועוד דהא עכשיו ג"כ מלא כה"כ כתיב למען יזמרך כבוד וגומר. ע' זח"א דע"א ב' והו"ע אלקים אל דמי לך המבואר בזהר ח"א קע"ח ב' ע"ז ב' פ"ו ב' ח"ב ק"מ א' רנ"ו ב', וזהו ולא ידום והוא שהמל' שירדה להחיות בי"ע תשוקתה למקורה לעולם האצי' כמ"ש כלתה נפשי לחצרות ה' ונת' ענין זה ע"פ כמשוש חתן וע"פ וארשתיך כו' וכן בנשמת האדם צ"ל בחי' זו להיות יזמרך וכלתה נפשי, אך והוא ימשל בך להיות בחי' שוב לאחד דירה בתחתונים וזהו תכלית ירידת המל' לברר וכן בנש"י בקיום התומ"צ שעי"ז יהיה דירה בתחתונים וזהו ואהבת ואח"כ ודברת בם וקשרתם כו'. והנה נודע דדור המדבר היו מבחי' לאה משא"כ באי הארץ הם מבחי' רחל זיווג זו"נ כו' והענין כי הבירורים הם ע"י ג' בחי' מחדומ"ע והם ג' דברים שהעולם עומד ע"ז כנזכר בד"ה כי ביום הזה יכפר כו' ומעשה זהו בחי' רחל עשי' שבאצי' גם מל' מקננא באופן משא"כ לאה הנ"ל מסט' דיובלא בחי' מח'. והנה ע"י מעשה מבררים עולם העשי' וע"י מו"ד בירור בריאה ויצי', ונודע דעולם העשי' רובו ככולו רע ומיעוטו טוב, והם לא רצו לירד כ"כ למטה לברר בעשי' ע"י המעשה באמרם כי חזק הוא כו', כי רובו רע והגשמיות מגשם ואף אם יעלה הניצוצין לא יהי' ברורי' ונקיים כו' רשע מכתיר כו' רק רצו ע"י מחו"ד לברר בריאה ויצירה כו', אך נודע כי נעוץ תחב"ס ועיקר ע"י מעשה וגם כי הניצוצים שנפלו למטה בעשי' שרשם גבוה יותר כו' וזהו וימלא כבוד כו'. את כו' פי' את היינו האותיות מא' עד תיו שהם בבחי' כל הארץ שנתלבשו להחיות העשי' וע"י העלאת האותיות האלו יהי' וימלא כבוד, וענין העלאת האותיות מבואר בפ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום וישם כו'. אך מה שטענו המרגלים ארץ אוכלת יושביה שהעשי' מגשם כו' עז"נ ואולם חי אני. והענין כמבואר ע"פ וארשתיך ענין כלתה נפשי לחצרות הוי' והוא בחי' כלה נאה וחסודה וכלות נפשה לחצרות הוי' המדות דאצי', אך לבי ובשרי שהם גשמיים והוא כלה כמו שהיא אפי' חגרת כו' זאת עצתם שירננו אל אל חי מהו"ע כו' שעי"ז אפי' לב האבן המס ימס. וזהו ותתפלל חנה על הוי' שלהיותה עקרה בגלות ואין מולדת אהוי"ר לכך ותתפלל על למעלה מבחי' שם הוי' והיינו מהו"ע, וזהו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו עמ"ש בת"א ע"פ זה, והנה עי"ז וארשתיך לי פי' כי כלתה נפשי לחצרות זהו להיות יחוד המל' עם ז"א דאצי', אבל ע"י לבי ובשרי ירננו אל מהו"ע נמשך וארשתיך לי ממש כדכתיב ורב טוב לבית ישראל וברית שלומי לא תמוט התגלות יסוד דא"א כו' ולכן הוא לעולם כי לא אדם הוא להנחם לא שניתי כי בז"א יש חו"ג ע"כ יש שינוים שע"י הגבורות נמשך לפעמים ועת לרחק כו' אבל בא"א לית שמאלא וזהו אה"ע אהבתנו כו', וז"ש במדרש שוחר טוב פ' י"ט כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם כו', וע' בת"א פ' יתרו בביאור דזכור את כו' ענין דוד שנמשח בקרן כו', וזהו ואולם חי אני היינו אל חי מהו"ע, ועי"ז אפי' לב האבן המס ימוס ולא שייך הטענה ארץ אוכלת כו' וגם כי משם נמשך הכח למל' לירד לברר וזהו"ע קשוטי כלה שהם י"ג ת"ד הנמשכים למל' להאירה מחשכת הקליפות כמ"ש בזהר בהקדמה בתחלתו בענין כשושנה בין החוחים כו', י"ג עלין דסחרין לשושנה כו', וזהו ואולם חי אני וימלא כו' פי' מבחי' מהו"ע נמשך מקיפי' דסחרין לשושנה כו', וגם הבירורים שמבררת