תקיח

דלית שמאלא בהאי ע"ק משא"כ בבחי' חסד שיש כנגדו מדה"ד שגורם שיתפרדו לפעמים, ולכן ע"י שיומשך ביחוד ו"ה ג"כ מע"ק יהי' ג"כ בחי' תרין ריעין דלא מתפרשין, וזהו ענין נצח סלה ועד אשר מבואר בזהר פ' ויקרא דף כ' ע"א דבחי' סלה הוא לעילא לעילא אתר דע"ק שריא, ולכן אין לו הפסק וכמ"כ הוא בחי' ועד ובחי' נצח שהוא ענין נצחיות, ולכן במקדש דוקא אמרו בשכמל"ו במקום אמן שיש בו בחי' עליונה יותר מבחי' אמן, והנה כאשר זווג ו"ה יהי' ג"כ בבחי' תרין ריעין כמו י"ה, יש בו בחי' עליונה יותר כמבואר בבה"ז פ' וירא הנ"ל שבזווג זו"נ אע"פ שמתפרשין לפעמים יש בו מעלה יתירה ג"כ מפני שהוא להוליד נשמות חדשות משא"כ ביחוד או"א שהן תרין ריעין הוא להחיות העולמות ברוב שפע בלתי התחדשות נשמות חדשות ממש יעו"ש, א"כ כשזווג ו"ה יהי' בבחי' תרין ריעין יהי' בזה ב' המעלות יחד להיות המשכת אורות חדשים ממש בלי הפסק, ועפ"ז יובן מארז"ל במד"ר פ' לך ובדוכתי טובא דכ"מ שנאמר והיה הוא לשון שמחה כמו והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, והיה ביום ההוא יצאו מים חיים, והיינו כי תיבת והיה מורה אשר ו"ה הם קודמים לי"ה, וזהו כשיהיו ו"ה ג"כ תרין ריעין כמו י"ה אז יהי' בזה ב' המעלות יחד לכן הוא שמחה, וכיון שיצא לנו דבחי' בשכמל"ו זהו בחי' עליונה יותר מבחי' אמן, עפ"ז יובן ג"כ ענין וימלא כבוד ד' שזהו גבוה יותר מבחי' מכה"כ, כי אף דמכה"כ זהו ג"כ היחוד ו"ה דהיינו ג"פ קדוש בוא"ו זהו ההמשכה בחג"ת כנ"ל ואח"כ ע"י צבאות מכה"כ נמשך השפע במ' הנק' כבודו והיינו יחוד ו"ה אך יחוד זה ע"י בחי' היסוד הנק' כל זהו כענין אמן שהוא ג"כ בחי' יסוד המחבר הוי' אד' כנ"ל בשם הפרד"ס ע"ד כי כל בשמים ובארץ, אך אעפ"כ נק' רק דודים, דמתפרשין לפעמים זה מזה, והיינו ע"י שעדיין יש קליפות המסתירים והם גורמים הפירוד, אבל ענין וימלא כבוד ה' את כל הארץ זהו הגילוי בקביעות בבחי' דירה בתחתונים והיינו ע"י שבחי' ו"ה יהי' בבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין, ואזי לא יהי' שום הסתר למטה ג"כ כלל, כי זה היחוד הוא הגילוי כמו ביחו"ע דכולא קמיה כלא חשיב, והמשכה זו היינו ע"י ואולם חי אני, שבחי' אני יהי' בבחי' חי ממש דהיינו ע"ד תרין ריעין דלא מתפרשין, וזהו כאשר ההמשכה בא מע"ק דוגמת וברית שלומי לא תמוט, וכמ"ש בלק"ת פ' תצא סד"ה כי ההרים ימושו שזהו בחי' עליונה יותר ממדרגת ומשביע לכל חי רצון, דבחי' כל חי זהו ההמשכה שבסדר ההשתלשלות ולכן נק' כל חי לפי שיש כמה רבוי עולמות וכולהון אקרון חי ע"ש פ"ב, והם היסודות שבסדר ההשתלשלות, אבל וברית שלומי זהו ההמשכה מיסוד דעתיק שלמעלה מסדר ההשתל', וזהו עצמו בחי' ואולם חי אני שיש לפרשו חי אני ממש היינו יסוד דעתיק, ובחי' חי זה נמשך ג"כ ממש במ' הנק' ג"כ אני ע"ד אני ראשון ואני אחרון ומזה נמשך וימלא כבוד ה' את כל הארץ בבחי' גילוי ממש ושלא תמוט וע' בזהר פ' משפטים דק"ח ע"ב ע"פ ראו עתה כי אני אני הוא כו'.

התרגום מתרגם כבוד ה' יקרא דה' ומכה"כ תרגם זיו יקרי' והיינו כאשר כבוד סמוך לה' זהו יקריה ממש, משא"כ מכה"כ רק זיו מבחי' יקריה, ובתלים ק"ד ל"א יהי כבוד כו' ישמח וארז"ל במד"ר פ' אחרי פ"כ שמח אינו אומר אלא ישמח והיינו לעתיד לבוא בב"א א"כ כמ"כ יהי כבוד היינו לע"ל, וק' דהכתי'