תקיד
מטה כמ"ש בע"ח, וזהו זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו פי' צדקתך הוא להחיות רוח שפלים שנק' צדקה למאן דלית לי' מגרמי' כלום והיינו להיות מקור להתהוות יש מאין מעצמות א"ס ונק' צדקתך כי אינו רק בחי' צדקה וחסד וזה בא ע"י שהוא ית' רב טוב וחסד וע"כ הוא מצמצם א"ע בכמה מיני צמצומים בשביל זה וע"ד שאמר אמרו צדיק כי טוב שהטוב נק' צדיק כי עיקר ענין ההטבה של איש הטוב הוא במה שיורד מעצמותו להחיות רוח שפלים ומצמצם א"ע בשביל זה כו', וכך נאמר למעלה שמפני שהוא ית' טוב בעצם ע"כ יקריב טובו הגדול לצמצם א"ע מאד כדי שיוכל להיות מקור לעולמות, וז"ש זכר רב טובך יביעו ע"כ צדקתך ירננו להיות בבחי' מלך על עם כמ"ש מלכותך מכ"ע שבאמת הוא מקור אור חיותם מאין ליש כו', וזהו יחיד חי העולמים מלך פי' שבעצמותו ממש הוא יחיד ומיוחד בתכלית האחה"פ ואע"פ שהוא חי העולמים אין שינוי לפניו מקודם שנברא כו' כמ"ש אני ה' לא שניתי אך להיות עולה במחה"ק אנא אמלוך הוא בא בבחי' ירידה וריבוי צמצומים מפני רב טובו וחסדו כי חפץ חסד הוא כו', וזהו כולל בכללות כל השבחים דב"ש שיחיד חי העולמים נעשה מלך כו' אבל בישתבח מדבר בירידת והמשכת אוא"ס בנאצלים ונבראים כמו שאמר אל מלך גדול ומהולל בתשבחות כו' ששם בחי' מלך דהיינו מח' דאנא אמלוך מקור כל הנשמות והמלאכים וכל העולמות לכך אומר מלך יחיד חי העולמים שכל חי העולמים כלולים בבחי' מלך יחיד דבמח' הפשוטה הנ"ל וד"ל. (עיין מענין המחשבה וכח המחשבה בד"ה אלה מסעי דרוש השלישי פ"ב ועמ"ש בד"ה כי כארץ תוציא צמחה פ"ג, והנה ענין בכה"מ זהו בחי' עליונה יותר מבחי' מכה"כ שאומרים השרפים כמ"ש בד"ה האזינו הנ"ל פ"ב ופ"ג וסד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני דהיינו שזהו המשכה להיות המשכת הכבוד גם בעשיי' והיינו ע"י המשכת כבוד עילאה שהיא חכמה עילאה, אך כשצ"ל המשכת חכ"ע למטה מוכרח להיות התחלה לזה מלמעלה מהחכמה כמ"ש בד"ה והיה לכם לציצית דרוש השני פ"ב ובד"ה ביאור ע"פ באתי לגני פ"ב בענין אריתי מורי, וזהו ברוך כבוד ה' ממקומו פי' ממקומו ממקור בחי' כבוד עילאה, ואפ"ל שזהו ענין היחוד דב' בחי' כבוד, והמשכה זו באה דוקא ע"י רעש גדול דבחי' חיות ואופנים כו' ע"ש בד"ה האזינו וע' מזה ג"כ בד"ה אני דפ' ציצית דרוש הראשון ספ"א (הג"ה כח המחשבה כענין ע"ס הגנוזות וכעין מ"ש בענין כח אד', וע' במא"א א' קע"ג מחשבה זהו אצי' ושם מחשבה רצון קול דבור זח"ב רסב"ב, והמחשבה שקודם לרצון זהו כמ"ש בד"ה למנצח על השמינית ההסכם שממנו נמשך כח הרצון ג"פ קדוש ג' ווין זהו חי והיינו חי העולמים להיות מלך, מכה"כ מל', אבל וימלא כבוד זהו היחוד והיינו רננו צדיקים והיינו בה', וזהו ע"י בכה"מ עי"ז נמשך יחוד ב' כבוד כענין כי על כל כבוד חופה, כך מקומו זהו כענין החופה עדן וכמ"ש כחתן יוצא מחופתו, וזהו ואולם חי אני שזהו היחוד שנמשך חי באני ע"ד הנה בריתי אתך, ואפ"ל מכה"כ היינו הארץ עילאה וזהו היחוד למעלה אבל את כל הארץ את רבוי גם הארץ שלמטה, או כמו לד' הארץ ומלואה זו א"י תבל ויושבי בה היינו חו"ל וזהו את כל הארץ, יהי כבוד ד' לעולם שיהי' השם נק' כמו שנכתב ומעין זה במקדש לפי שנאמר וכבוד ד' מלא את המשכן הי' נקרא השם כמו שנכתב עה"ק ח"ג פמ"ט חי אני ברכות לראש צדיק היינו רננו צדיקים הנ"ל, אפ"ל עוד ע"ד מ"ש בד"ה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.