תקיב

הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פ"ג ונזכר מזה ג"כ בסידור בד"ה הקול קול יעקב), אך הנה מבחי' מחשבה זאת הפשוטה בעצמותו נמשך מקור התהוות עלמין סתימין דלא אתגליין וע"ז אמרו דבראשית נמי מאמר הוא דהיינו אפי' בחי' חכמה ומח' הקדומה נק' מאמר להיות מקור להתהוות עלמין סתימין רק שנק' מאמר סתום במחשבה הסתומה כו' ואח"כ בבחי' דיבור נתהווה מקור התהוות עלמין דאתגליין (עיין בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין גבי והנה מה שנברא החומר במאמר ודבור ולא נברא הכל בחפץ ד' ורצונו בלבד הוא מפני שאז לא הי' גילוי מאין ליש רק שהי' העולם בטל במציאות ממש עכ"ל ופי' בטל במציאות היינו ע"ד עלמין סתימין דלא אתגליין עיין בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב ושם ספ"א בפי' אחד היה אברהם, ובד"ה שבת שבתון הוא לכם ושם פ"א ועיין בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר משה ושם בענין עלמא דאתכסיא שהם בטלים במציאות במקורם שהוא בחי' סוכ"ע כו' וע' בד"ה תקעו בחדש הנ"ל שם וע' בד"ה יו"ט של ר"ה פ"א בענין יחו"ע ויחו"ת) כמ"ש כי הוא אמר ויהי כו' והן כמו היו"ד מאמרות ויאמר אלקים יהי אור כו' וכיוצא, אבל בבחי' המח' של הע"מ נבראו עלמין סתימין כו', ונק' מאמר סתום והיינו ענין מם פתוחה מם סתומה כידוע, וזהו לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כו', פי' לכבודי אין כבוד אלא מל' כמ"ש כבוד מל' כו' והיינו מה שעלה במחה"ק אנא אמלוך כנ"ל זהו לכבודי בראתיו (שהוא מל' דא"ס שמאיר בבחי' א"ק שנק' אדם דבריאה ובכלל הוא בחי' המחשבה כידוע דבי"ע היינו בחי' מחשבה דיבור ומעשה כו') פי' בראתיו בבחי' המחשבה להיות התהוות עלמין סתימין כנ"ל יצרתיו בבחי' הדבור בהתהוות עלמין דאתגליין כו' ולמטה היינו ג' עולמות בי"ע עולם הנשמות שבג"ע דבריאה ועולם המלאכים שביצי' ועולם העשי' שהוא שרש עוה"ז השפל כידוע, ובכלל היינו ג' מיני אדם, אדם דבריאה היינו בבחי' מחה"ק כנ"ל, ואדם דיצי' בחי' גילוי אור המאציל להאציל ע"ס והוא בחי' ע"י וא"א הנק' בחי' ממוצע להביא אוא"ס מן ההעלם לגילוי כידוע ואדם דעשי' הוא בחי' ז"א דאצי' מקור דבי"ע שנק' כולם בבחי' עשי' כנודע וז"ש לכבודי שהוא בחי' אנא אמלוך כו' בראתיו יצרתיו כו' (מפרש כאן ולכבודי היינו מחשבה הקדומה דאנא אמלוך ומזה נמשך בראתיו שהם עלמין סתימין יצרתיו עלמין דאתגליין וכמ"כ מפרשו ולכבודי על כבוד תתאה מ' דאצי' בראתיו עולם הבריאה ששם השרפים שנק' עלמין סתימין לגבי יצרתיו עולם היצירה וכידוע מענין יוצר אור ובורא חשך כמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש הראשון פ"א וספ"ג, ועיין מענין ולכבודי בראתיו בלק"ת פ' אמור בד"ה לבאר הדברים ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י ושם פ"ד פי' ולכבודי זהו המשכת הכתר לנוק' שהוא מקור דבי"ע, וע' מזה ג"כ בהביאור ע"פ מי מנה רפ"ג ובד"ה האזינו השמים פי' ולכבודי בראתיו על התורה שנק' ג"כ כבוד שהוא לבוש, וע' עוד מענין ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בד"ה ואתה הרם את מטך שם מפרש ג"כ שכללות העולמות נחלקים לג' בחי' בי"ע שהם מחדומ"ע כו'), ומ"ש והנה בחי' מלוכה זו שנק' כבוד שממנו בא עיקר התהוות העולמות כמ"ש לכבודי בראתיו כו' היינו להיות דוקא בחי' נפרד מעצמות שע"ז יתכן בחי' המלוכה כידוע דאין מלך בלא עם, משא"כ על בנים לא יתכן בחי' המלוכה גם כי ירבו מאד אבל ברוב עם דוקא הדרת מלך, וא"כ הרי בהכרח