תקח

להיות נושא עון כו', ורב חסד פי' כנזכר בזח"ג נשא קל"ג ב' דאית חסד ואית חסד, היינו אית חסד שנמשך בבחי' קוין שהוא חסד דז"א בקו ימין שימין מקרבת וכנגדו הוא הקו שמאל שדוחה כו' ואית חסד שהוא חסד הנעלה מבחי' קוין שהוא רב חסד די"ג ת"ד ושם הוא נושא עון כו', סלח נא פי' סליחה הוא התגלות הרצון בבחי' הארת פנים ואור פניך כי רציתם והוא א"א וזהו ביוהכ"פ שנמחלים העוונות שאז מתגלים הי"ג ת"ד כו'.

ח) הנה בשבת פרק אמר ר"ע דפ"ט א' כתרים לאותיות כו' הי' לך לעזרני כו' ועתה יגדל נא. והענין כמ"ש במ"א ע"פ ראשי המטות בפי' מופלא סמוך לאיש דשרש הדיבור מחכ' אבא יסד ברתא, אך כמו"כ יש אותיות שלמעלה מהחכ' אותיות התענוג והם הטעמים כנודע מענין טנת"א כו', וע"י מס"נ ביטול לאין ממשיכים מבחי' אותיות שלמעלה מהחכמה וזהו ענין מופלא כו' ולכן יכול לנדור ולהמשיך ע"י אותיות שלו איסור קונם אף בדבר שאינו קדוש ע"י אותיות התורה דמחכמה נפקת כו' ע"ש, ועד"ז י"ל ענין קושר כתרים לאותיות פי' להמשיך מבחי' אותיות שלמעלה מהחכמה הנק' כתרים שיומשכו ויאירו בהאותיות הדיבור הנמשכים מחכמה, וזהו ממש ענין כאשר דברת בחי' מל' דע"ק לאמר שיומשך ויתגלה בחכמה בראשית נמי מאמר הוא ועי"ז יומשך למל' דאצילות, וזהו ענין יהא שמי' רבא מברך וזהו יגדל נא כח אד' וכדפי' בזח"ב יתרו פ"ג ב' לאמר קאי על נוק'. ויובן עוד ענין קושר כתרים לאותיות ע"פ מ"ש במ"א בפי' יהי רצון כו' ומשמח חתן וכלה כו', וזהו שפי' במדרש ענין יגדל נא כח ע"ד שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום כו' כי מקום היינו ממכ"ע ברוך המקום, וכשממשיכים בו מבחי' כתר ורצה"ע זהו ענין עושין רצונו של מקום וכמ"ש במ"א. והנה כח אד' פי' ברע"מ פנחס דף רמ"ה דאינון כ"ח אתוון שבפסוק בראשית ברא, והיינו כי בראשית נמי מאמר הוא מאמר הכולל הנמשך מח"ע והגדלת כח זה ע"י קושר כתרים הנ"ל. א"נ כדפי' בד"ה באתי לגני שתמיד הדיבור מקבל מהמדות ומהחכ' המלובשת במדות שאינה ערוך לחכמה עילאה עצמה, וע"י עסק התורה ממשיכים מחכמה עילאה עצמה בהדיבור, אך התחלת המשכה זו צ"ל שיומשך מבחי' הכתר בחכמה וזהו אריתי מורי כו' ע"ש וזהו כאשר דברת לאמר, וע' בת"א בד"ה כי אתה אבינו כו', והנה עכשיו אותותינו לא ראינו והטעם כמ"ש בתו"א סד"ה ואלה שמות בפי' הבאים מצרימה כו' ובד"ה אלה מסעי בענין לפני גוזזיה נאלמה, אכן ע"י המשכת מבחי' כאשר דברת לאמר יהי' גילוי בחי' העשרה מאמרות וכמ"ש ונגלה כבוד ה' כו' וראו כו' כי פי ה' דיבר, עיין סד"ה אני הנה